רבים מאיתנו, החברים באגודה מזה זמן רב, מצאו את החברות הזאת כבעלת חשיבות רבה. באגודה קיימת אווירה של ידידות וכלל-עולמיות, שעוזרת לנו להרחיק רעיונות מגבילים. לבני-אדם קשה להימנע מהזדהות פיזית עם קבוצות מסוימות. בהתאם לקארמה שלהם הם נולדים באמריקה או באירופה, באוסטרליה או בהודו, או במדינה אחרת כלשהי. יש להם מורשת פיזית, חינוך מסוים, והם קשורים אל חברים מסוימים ובני-משפחה, אך אין זה אומר שהם קשורים רק עם אותה מדינה, אותה משפחה או אותם חברים מסוימים.

למעשה, כל העולם הוא משפחה אחת, כל האנשים הם חברינו, אנחנו רק לא מזהים אותם ככאלה. אנחנו נולדים במקום מסוים במטרה ללמוד משהו, לא במטרה להרגיש את עצמנו נפרדים ולחשוב שיש לנו יתרונות ותכונות מיוחדות. באגודה התאוסופית אנחנו לומדים ראשית לכל איך לשחרר את עצמנו מהמגבלות של רעיונות, חשיבה, והזדהות תת-הכרתית עם קבוצת אנשים אחת. אנחנו לומדים לשכוח את כל אלה או להמעיט בחשיבותם. אנחנו חיים בעולם גדול ובו סוגים רבים ושונים של אנשים, שיכולים בהחלט להיות חברינו ומשפחתנו ממש כמו האנשים שאיתם קרה שהתחברנו מלידה. כך שאנחנו לומדים להיפתח ולהתייחס אל כל כדור-הארץ כאל הבית.

ישנם אנשים שמבקרים בארץ זרה והכל נראה להם זר ומוזר. המבקרים חושבים שהם מבודדים מפני שהם בעלי לשון ומנהגים שונים, אבל למעשה זה לא קורה בגלל השפה הזרה או המנהגים, אלא בשל גישתם ואורח-המחשבה שלהם. אפשר להיות בנסיבות שונות לחלוטין ולהרגיש לגמרי בבית, אם המֶחשָׁב ((mind אינו בונה סביב עצמו סייגים. אנחנו לומדים לטפח את הסוג הזה של אהדה פתוחה והערכה עם חברינו בתוך האגודה התאוסופית.

בכל אופן אני חייבת להזהיר אתכם, שאתם עשויים למצוא בינינו אנשים שעדיין לא למדו לחיות כך. אין זה אומר שיש בעיה באגודה התאוסופית, אלא רק שאנשים מסוימים פשוט לא למדו. חלקנו לומדים לאט, חלקנו לומדים מהר, וכך אנחנו מוצאים בתוך האגודה אחדים שהם יותר ידידותיים ואחדים שהם פחות. איננו צריכים להיות מודאגים מזה, אלא לדאוג לכך שאנחנו בעצמנו נלמד להיות חופשיים מכל דעות קדומות ומגבילות.

שנית, אנחנו לומדים שבהשפעת הכוחות שיצרנו בעצמנו נולדנו בסביבה מסוימת ואנחנו קשורים יותר אל קבוצה מסוימת של אנשים ופחות אל אחרים. למרות שהמוני אנשים נמצאים במרחק רב, הם אינם באמת רחוקים מאיתנו, מפני שכלל החיים מאוחדים במהותם. אפשר לומר שישנו מארג בלתי-נראה של אהדה, שמאחד אותנו עם כל בני-האדם. למרות שאיננו מודעים לכך, אנחנו מקושרים גם לכל עץ, אל הכוכבים הרחוקים, אל בעלי-החיים, ציפורים ודגים – אל כל דבר – מפני שהחיים הינם אחדות ואנחנו חלק ממנה, ממש כשם שכל טיפת מים באוקיינוס הינה חלק בלתי-נפרד מאותו גוף אדיר של מים.

אנחנו נולדים אל תוך סביבה מסוימת מפני שיש בה שיעור שעלינו ללמדו. לאנשים מסוימים החיים הם קלים לכאורה, לאחרים הם נראים כקשים. אחדים נולדים למשפחות השרויות בחוסר-הרמוניה או בעוני, אחרים אל תוך משפחות שמחות או אמידות. בכל מצב יש משהו ללמוד.

להיעשות מודע למה שהחיים מנסים ללמד אותנו זוהי תחילתה של התבונה (אינטליגנציה), אם לא של החוכמה, וקל מאוד לשגות בדרך. כשהדברים קשים, ואנחנו נמצאים תחת לחץ, אנחנו עלולים להתכווץ אל תוך עצמנו, להיעשות מתוסכלים או מרירים ולהגיב בצורה שלילית. אנשים מתוסכלים נתקלים בבעיות מבלי להתבונן בהן בתבונה, כך שהם עצמם הופכים לבעיות עבור כל אחד אחר. גם כשהנסיבות קלות אדם עשוי ללכת בדרך שגויה ולהיעשות מושחת, אדיש, יהיר ועסוק אך ורק בהנאותיו-שלו.

כמעט בכל תנאי החיים אנחנו יכולים להיות טיפשים או נבונים. אנשים חכמים אמרו שהכוחות הפועלים ביקום, הכוללים את הכוחות שאנחנו קוראים להם קארמה, מארגנים את חיינו כך שיסופקו לנו הזדמנויות, שתבונתנו והטוב הטמון בנו יצמחו בכל מקום בו נהיה. אי-לכך, אדם נבון באמת אינו מנסה לשים את עצמו בנעליו של אחֵר.

אתם חופשיים לדחות או לקבל זאת, או כל הנחה או אמירה אחרת, אבל כל דחייה או קבלה מהירה איננה חוכמה. הכי טוב לחקור, לבדוק היכן מונחת האמת. אם תחקרו את היקום (והאגודה התאוסופית מעודדת כל אחד לעשות זאת) תתחילו להיות מודעים, כפי שקרה לרוב המדענים, שישנה בו תבונה (אינטליגנציה) בלתי-רגילה שפועלת בכל מקום. היא מארגנת את החומר בדפוסים יפהפיים, ומאפשרת לצמיחה לקרות בכל מישור, לא רק בזה שנקרא חומר בלתי-אורגני אלא גם בבעלי-חיים, צמחים ובני-אדם. אין זה בלתי-הגיוני לראות שאותה תבונה עוזרת לבני-אדם לפתח את ההבנה, הטוב והאהבה הטבועים בהם. קרוב לוודאי שישנן יכולות הטמונות בבני-האדם, שלרוב האנשים אין כל מושג עליהן בהווה.

לכן איננו צריכים לנסות להימלט מדבר כלשהו שהחיים עשויים להביא עלינו, אלא לנסות להבין אותו ולהגיב נכונה. בכל אשר נהיה, בכל מדינה או משפחה שניוולד בהן, אנחנו יכולים לצמוח. חייהם של אנשים שהינם בולטים מבחינה מוסרית ורוחנית מראים, כי לרבים מהם לא היו יתרונות מיוחדים למראית-עין, ולמרות זאת הם פיתחו כבוד וגדוּלה פנימיים. הבודהא יכול היה להיעשות לנסיך מושחת. הוא פונק והיה מוקף בכל מיני הנאות, מפני שאביו רצה שישכח את העולם. תוך-כדי נסיבות מהנות, המחשב ((mind עלול להפוך למושחת או לצמוח אל טוהר. באופן דומה, כשיש כאב המחשב עלול ליהפך לקשה או לצמוח אל חמלה. כל אחד מאיתנו מכוּון ללמוד איך לצמוח כמו פרח-הלוטוס, שאינו מושפע מן הבוץ שמתוכו הוא מלבלב.

האגודה התאוסופית אינה כופה כל אמונה או מערכת-עקרונות על חבריה, אלא מספקת ספרות, הרצאות והזדמנויות ללימוד ודיון, שדרכן הם יכולים להבין יותר אודות היקום ואודות עצמם. אנחנו איננו שונים מאנשים אחרים, כך שעל-ידי הבנת עצמנו אנחנו מבינים את הטבע האנושי. כמו כל אחד אחר, אנחנו אנוכיים. אנחנו עשויים להיות אנוכיים באופנים שונים, או בדרגות משתנות. אנוכיותו של אחד מתבטאת כהתערבות ושל האחר כאדישות. הצורה שונה, אבל באופן בסיסי הן זהות. כך שאם נוכל להבין למה אנחנו נמשכים, נגלה הבנה רבה יותר לפיתויים של אחרים. אם נבין את ההפרעות שלנו, לא נשפוט בחומרה רבה מידי את הפרעותיהם של אחרים. להבין אחרים זה אותו הדבר כמו להבין את עצמנו.

הספרות התאוסופית, שהינה רחבת-טווח מאוד, מספקת רקע מצויין להבנת היקום, מרחבי הזמן והחלל שלו, מורכבותו, הארגון והסדר המרהיבים שלו, פעולת התבונה, וההזדמנויות להתפתחות אל האלוהות של כל הדברים הנגלים בחומר. היא גם עוזרת לנו להבין את האדם, את טבעו, איך הוא בנוי, מה אמיתי ונצחי בו, ואת יחסיו עם כל שאר החיים.

לדוגמה, האם מה שאנחנו חושבים כקשר וכמערכות-יחסים הוא אכן קירבה? כולנו מלאי פחדים וחשדות. אנחנו חיים בתוך הקליפה הצרה של יהירותנו ושאיפותינו, ובו-בזמן משתוקקים לקשר. אבל מה שאנחנו חושבים שהוא שקירבה אינו יכול להיות כך במציאות. מישהו רואה פרח וחושב כמה שהוא יפה ומייד קוטף אותו. הוא עשוי לחשוב שיש לו קשר אל פרח, אך זה לא כך. למעשה הוא שובר את קירבתו לפרח על-ידי שהוא מתייחס אליו כפי שהוא מתייחס. באופן דומה, על-ידי חיבור עצמנו אל אחרים אנחנו עלולים למעשה להרוס את עצמנו במידה מסוימת, וכך גם את האדם אליו נקשרנו. אנחנו חושבים שהתקשרות הינה קשר, אבל על-ידי לימוד של מה שאמרו אנשים חכמים וגם של ספר-החיים, אנחנו מבינים שבמציאות התקשרות(תלותית) היא מזיקה. היא מוליכה לקנאה, היא עלולה להסתיים אפילו באלימות. התקשרות מכל סוג שהוא הינה רכושנית, בלעדית והורסת את תחושת הערך שלנו.

מה הם יחסינו עם אנשים אחרים ועם החיים עצמם? יחסים אמיתיים יכולים להיות רק כשישנם מגע ותקשורת מסוג שונה לחלוטין. אולי זה מתחיל ברצון-טוב מרחיק-לכת, שצומח אל חיבה, ואז נפתח אל אהבה ללא מצרים – אהבה שאינה מבקשת בעלות או שוקעת בקנאה – מפני שאהבה היא פשוט לתת בחופשיות מבלי לבקש דבר בתמורה.

כך שיחסים אמיתיים הינם בתחום או במימד אחר, אבל אי אפשר להבין זאת על-ידי דיבור. כל אחד מאיתנו חייב לנסות להבין את עצמו ואת היקום שסביבו. זה חשוב יותר מכל דבר אחר. הבנה שכזו יכולה ליצור עולם יפהפה ומלא-אור, ואחריותנו היא לעשות זאת. כשאנחנו נעשים לחברים באגודה התאוסופית אנחנו מקבלים על עצמנו אחריות מסויימת. ישנם חברים שכמעט אינם מודעים לכך, אחרים עשויים לחוש בזאת יותר, ויש כאלה שחשים בזאת מעומק הלב. זה תלוי בנו-עצמנו.

ישנם דברים רבים שעשויים להיות בעלי ערך רב עבורכם בחברותכם באגודה – פגישות חברתיות, הבנת האחרים, הרחבת החיבה והאהדה. כולנו יכולים ללמוד להיות יותר אוהבים ויותר חכמים, כך שאחרים עשויים להיעזר בדרך בה אנו חיים.

אני מברכת אתכם שוב ומאחלת לכם חיים תאוסופיים עשירים ונושאי-פרי – נושאי-פרי במובן של צמיחת ההבנה, ויהיה מה שיהיה כלפי חוץ. יש לנו שליטה מעטה על האירועים החיצוניים, ואל לנו לנסות לשלוט בהם, מפני שהם כוחות שפועלים בהתאם לחוקים נוקשים. אבל, בכל מקום בו נהיה, אנחנו יכולים להיות מרכז של שלום, יופי והרמוניה. מי ייתן וכך זה יהיה בעבורכם.