חדשות ועדכונים

שלוש מטרות - האגודה התאוסופית
תובנות לימים קשים

מרביתנו חסומים על-ידי חומות נפשיות שאותן יצרנו בעצמנו בשל אי-יכולתנו להתמודד עם כאב החיים. על-מנת שנוכל להגיע אל הלב יש למוטט את החומות הללו שמפריעות לנו ביחסינו עם האחרים.


    

  1. מרביתנו חסומים על-ידי חומות נפשיות שאותן יצרנו בעצמנו בשל אי-יכולתנו להתמודד עם כאב החיים. על-מנת שנוכל להגיע אל הלב יש למוטט את החומות הללו שמפריעות לנו ביחסינו עם האחרים. צעד ראשון הוא כנות – בראש ובראשונה לעצמנו, לבחון את השקפותינו, אמונותינו, רעיונות, זיכרונות, הרגלים ומסורות אחרות, כיוון שאלה משפיעים על יחסינו עם אחרים. משמע, לנהוג באותו אופן עם כל אחד. לפגוש אנשים ללא דעות קדומות ולקבל אותם כפי שהם ולא כפי שהיינו רוצים שיהיו. "אור" כתב עת לתאוסופיה מס` 47
  2. כל הרגשות, שאנחנו קוראים להם שליליים, בעצם אינם שליליים. אלה הם החומרים שצברנו במהלך החיים שלנו. החומרים האלה נכתבים בספר החיים שלנו וזה נשאר כתוב שם ומכוון את ההתנהגויות שלנו. ומכאן נגזרת העבודה שאנחנו צריכים לעשות בחיינו. חומרים אלה מביאים אותנו אל המקומות שדורשים תשומת-לב והתייחסות. בהתחלה אנחנו לא אוהבים אותם ובורחים מהם, אבל זה לא עוזר לנו. להיפך, זה גורם ליותר סבל וליותר כאב – עד שאנחנו מחליטים יום אחד להפסיק לברוח "אור" כתב עת לתאוסופיה מס` 64
  3. כל צרותינו נובעות מכך שאנו חושבים את עצמנו ליחידות נפרדות ואז סובבים סביב הצירים המנטליים של עצמנו, בחשבנו רק על תחומי-הענין של עצמנו, המטרות הנפרדות שלנו, האושר והכאב הנפרדים שלנו... השלווה אינה נמצאת בחיפוש הנמשך אחר סיפוקים של העצמי הנפרד, אפילו אם הסיפוקים יהיו מהסוג הגבוה. היא נמצאת בהתעלות מעל העצמי הנפרד... אנני בזנט "אור" כתב עת לתאוסופיה מס` 64
  4. כל-עוד אנו מלאים בעבר בחומר, באגו, כל-עוד לא שחררנו את החמץ הפנימי, את כל אותן פגיעות, עלבונות וכאבי-העבר שעליהם לא סלחנו – משמעות הדבר שאנו עדיין עבדים ושטרם מצאנו את הכוח והרצון לצאת ממצריים, מבית-העבדים הפנימי שלנו, אל החירות .
    "אור" כתב עת לתאוסופיה מס` 55
  5. אם כמה מכם לא יהיו כה מדוכאים לנוכח הקשיים, אם לא תסתובבו בפנים ארוכות ועצובות בגללם, אם לא תדברו עליהם כל-כך הרבה ותעסיקו מחשבתכם בהם, אם תפנו להם לעתים את גבכם כשבת-צחוק קלה על שפתיכם – אתם תמצאו, כשתפנו שוב את פניכם, שהם נעלמו". (אנני בזאנט
  6. כשאיננו רוצים לשחרר את הכעס על העוולות שנגרמו לנו בידי אחרים. אנו לכודים אז בחוסר-המוכנות שלנו לשחרר את הכעס על כל העלבונות או הפגיעות שאנחנו זוכרים. המחשבות שלנו לא ירפו מן העבר וכך אנו לכודים באירוע, שהתקליט השחוק שלו מתנגן במקום כלשהו במוחנו. זה שפגע בנו עשוי להיות חופשי מכבר, אך אנחנו לא. אנו לכודים בכאב ובכעס עד שנוכל לשכנע את עצמנו לשחרר ולסלוח "אור" כתב עת לתאוסופיה מס` 64
  7. מה ההבדל בין כאב לסבל? כאב הוא התגובה של הגוף כששיווי-המשקל והאיזון שלו מופרים. הוא בעצם חיובי – כי הוא בא להתריע מפני סכנה. הסבל הוא תגובה שלנו לכאב... אצל האדם, ככל שהתפתחו בו יותר הכלים השונים – הפיזי, הרגשי, השכלי – התגובה לכאב יותר מורכבת. יש מעורבות רגשית, יש מעורבות שכלית, יש פחדים מכאב שהם סבל גרוע יותר מהכאב עצמו, ישנו חוסר קבלת הכאב במובן של "למה זה מגיע לי?", ואז כמובן, כמו כל דבר שנדחה או שרוצים להתעלם ממנו, הוא מתגבר. "אור" כתב עת לתאוסופיה מס` 61
  8. היות והגוף זוכר הכל. (מן הראוי לציין כאן, כי כשאנו מדברים על הגוף החי, אנו מתייחסים לתודעתו הפיזית, הרגשית, המנטלית והרוחית. ) לכן, כל סוגי הרשמים שחווינו שמורים בתאי הגוף ובמיוחד בשרירים שצוברים יותר ויותר מתח ככל שמתרבות חוויות החרדה והכאב. אנו יודעים שעם כל אכזבה, כישלון או כאב שילד מרגיש, מרכזי האנרגיה בגופו נסגרים מעט בכל פעם. תהליך זה בא כדי להקל במשהו על הסבל ולאפשר לילד לשרוד טוב יותר, איכשהו. בתהליך ההישרדות הולכת ונבנית מערכת הדחקה בהתאם לטראומות אותן הילד חווה.
    "אור" כתב עת לתאוסופיה
  9. לחסום את הכאב פירושו לחסום את החיים, וגם את השמחה ואת האושר. בריחה מלהרגיש דברים סוגרת אותנו ואנחנו נאטמים לרע וגם לטוב. במצב כזה מתחילים להתגעגע אפילו לכאב, כי הוא גורם לנו להרגיש משהו. לכן בדרך הרוחנית מלמדים אותנו להיפתח, להפסיק לבנות לעצמנו חומות, הגנות ומחיצות, כי הם חוסמים את זרימת החיים. כל דבר שקורה לנו בחיים הוא הזמנה להתעורר. מכל אירוע אנחנו יכולים ללמוד משהו ולצמוח
    "אור" כתב עת לתאוסופיה מס` 71
  10. מהרגע שמגלים את הקשר בין הלחץ והסיבה ללחץ, הופך הלחץ למורה במקום לאויב. כאשר חשים כעס, פחד, מתח או דיכאון, אלה מזכירי הסבל והלחץ, הבאים ללמדנו שאנו מחפשים שלווה, אושר והערכה עצמית במקום הלא נכון. אם אנו חדלים לחשוב על כאב – גופני ורגשי – כעל עונש, ומתחילים לראות בו מקור מידע, אנו לומדים לצמוח ממנו וליצור שינוי. כאשר מבינים, שדפוסי התנהגות ישנים גורמים לבעיות, קל יותר לוותר עליהם. "אור" כתב עת לתאוסופיה מס` 41
  11. מרבית בני האדם מאמינים שכוח ואושר באים כתוצאה ממילוי עוד ועוד צרכים ודרישות. אמונה זו משמיטה את הקרקע מתחת לרגלינו. אם איננו משיגים את הצרכים והדרישות, הקרקע נשמטת מתחת לרגלינו, אנו מאוכזבים, לחוצים ועצובים ובסופו של דבר – חולים. אם אנו משיגים אותם צרכים ודרישות, אנו מגלים שהם אינם מביאים משמעות, אושר וערך עצמי מתמשכים, כפי שציפינו.
    "אור" כתב עת לתאוסופיה מס` 41
  12. הדרך להגיע לכוח ואושר היא על-ידי צמצום הדרישות והרצונות ולחיות בהווה בשמחה עם כל מה שיש, ומכאן מגיע כוח מתמשך. ככל שהעולם החיצוני ינהל אותנו פחות, נוסיף יותר כוח. הכוח האמיתי כבר בידינו – כאשר מפסיקים לתת אותו לאחרים. האושר האמיתי כבר בידינו – כאשר אנו מפסיקים להאמין שמדובר בדבר-מה חיצוני שעלינו להשיג. השלווה האמיתית כבר בידינו – כאשר אנו מפסיקים להגביל את עצמנו."אור" כתב עת לתאוסופיה מס` 41
  13. לא מה שאתה עושה עבור עצמך הוא שעושה אותך מאושר באמת, למרות שזה יכול לתת לך הנאה, אלא מה שאתה עושה עבור אחרים. ושמחה יתירה נגרמת כשזה משהו שיכולת להסתלק מבלי לעשותו ולמרות זאת אתה עושה, מפני שמשהו בך אומר לך שאתה חייב "אור" כתב עת לתאוסופיה מס` 55

 |  ראשי |  תכנית שנתית  |  כנסים והרצאות  |  קידום אחווה אנושית ובין-דתית  |  טיולים וסופי שבוע בגוון רוחני  |  כתב-עת, ספרים, דיסקים וספריה  |  מגזין אורנט  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  מרכזים תאוסופים בעולם  |  ציטוטים מהתאוסופיה  |  מפת אתר  |  הוספה למועדפים  | 
האגודה התאוסופית-עמותה ללא מטרות רווח- www.theosophia.co.il © כל הזכויות שמורות
בית ויטלי, צבי 2ב' רמת גן 03-7521259 03-6139189

האגודה התאוסופית בישראל

כתובת המשרד: בית ויטלי, צבי 2ב' רמת גן
קבלת קהל: בימים א'-ה', שעות 11:00-16:00
טל' 03-7521259, פקס 03-6139189
בית-חווה: לה גרדייה 49 (כניסה א') ת"א.
כתובת לדיוור: ת.ד. 4014 ר"ג 52140.
האגודה התאוסופית בישראל www.theosophia.co.il © כל הזכויות שמורות
  בניית אתרים לעסקים   אינטרדיל