חדשות ועדכונים

שלוש מטרות - האגודה התאוסופית
איך אנחנו יוצרים את גורלנו

מה שולט בגורלנו? אנשים רבים נוטים לייחס מה שהם מכנים גורל לכוחות שמימיים, למערכת החברתית הקיימת או לתורשה האישית שלהם ולחינוכם. אף אחד מאלה אינו מקרי או מתרחש באופן בלתי צפוי. במציאות פשוט אין דבר כזה מקריות או מזל בשום מקום ביקום. כל דבר הוא תוצאה של חוק, נראה או שאינו נראה, מוכר או שאינו מובן. בלשון הדתית אנחנו מדברים על רצון אלוהים ומצוות האלוהים, אך מה הם במציאות?


    

איך אנחנו יוצרים את גורלנו
קלרה קוד
 
מתוך הספר: "חוכמת החיים הניצחית" תרגום ענת כהן
 
מה שולט בגורלנו?
אנשים רבים נוטים לייחס מה שהם מכנים גורל לכוחות שמימיים, למערכת החברתית הקיימת או לתורשה האישית שלהם ולחינוכם. אף אחד מאלה אינו מקרי או מתרחש באופן בלתי צפוי. במציאות פשוט אין דבר כזה מקריות או מזל בשום מקום ביקום. כל דבר הוא תוצאה של חוק, נראה או שאינו נראה, מוכר או שאינו מובן. בלשון הדתית אנחנו מדברים על רצון אלוהים ומצוות האלוהים, אך מה הם במציאות?
מצוות האלוהים הן החוקים הגדולים שאי אפשר להתעלם מהם של אמא-טבע. הלנה בלוואצקי תיארה אותם כ"חותמו של המיינד האלוהי על החומר". הם מבטאים את המיינד של אלוהים, ובמילים הפיוטיות של כתב-קודש, "אין בו כל השתנוּת, אף לא צל של פנייה"; "הוא אותו הדבר אתמול, והיום, ולעולמי עד". זה מתאר באופן יפהפה את פעולותיהם של כל חוקי הטבע. בהינתן אותם תנאים הם יחזרו ויגיבו באותו אופן לנצח. זאת עשו לפני מיליוני שנים, זאת יעשו בעוד מיליוני שנים. כך שנוכל לומר ללא זלזול בכבודו שהאל, החיים היוצרים, אינו משנה את דעתו.

דברים אלה מתוארים בשירה של כתבי-קודש טוב יותר מאשר בניסוח העובדתי של המדע. יחד עם זאת אין ניגוד בין המדע לדת. הם משלימים זה את זה הדדית, כמו יד ימין ויד שמאל אצל האדם. המדע ניגש אל האמת מלמטה, באמצעות חקר סבלני והסקת מסקנות; הדת היא הגישה האמנותית, המשתמשת במעוף האינטואיציה ובסמליות הפיוטית וההפרזה שנוצרת ממנה. ובכל זאת, כפי שאמרה ג`ורג` סנד[1]: "המיינד מחפש, אך הלב הוא זה שמוצא".
כל חוק טבע, כל התרחשות, הם קולו של אלוהים המדבר אלינו. אם אנחנו מצייתים לקול הזה, התוצאה היא שמחה והתרחבות. שלא לציית, אפילו מתוך בורות, משמעו הגבלה, סבל, מוות. זוהי דרך חדשה להבין את המילים העתיקות: "הנפש החוטאת, תמות". אין כל טעם לומר שאם אדם אינו מכיר את החוק, זה לא הוגן שיסבול. אמא-טבע פועלת בהתאם לטבעה הפנימי, מבלי להבחין כלל בגורם אישי כלשהו; והסובל ילמד מן התוצאה. למעשה, חוקי החיים מעולם לא נפרצו עדיין. איש לא יכול לבטלם. אלה שהולכים כנגדם יכולים רק לשבור זמנית את עצמם.

לכן כה חשוב שנדע, שנבין ונציית להם! האם איננו בבית-הספר של החיים רק למטרה זו עצמה? לאט לאט אנחנו נעשים מודעים לחוק. הפופולריות של המדע סייעה לנו כאן. איננו מתייחסים עוד לתופעות הטבע כאל ביטוייו האישיים של אל כלשהו. משהו מאותה גישה של אמונות טפלות עדיין מתקיים במקומות כפריים. בילדותי חיינו סמוך לחווה, והאיכר היה אדם שהורגל להשתמש בשפה מחרידה. יום אחד שור התקיף אותו בפינת חצר ונגח בו קשות. שמעתי את האומנת שלי מדברת על זה עם הטבחית הצעירה שלנו. "כן", היא אמרה, "כשהשור התקיף אותו הוא קילל קללה נוראה. הוא נשפט ונענש". כאילו שאלוהים הוא מעין שוטר עליון, המחכה לשפוט ולהעניש את המקללים!

אך צורת חשיבה זו נעלמת. היבט אחד של החוק, שנעשה מוכר לנו, הוא הידיעה הגוברת של "חוקי הבריאות". מה קורה כשאנחנו מצייתים להם? אנחנו קוצרים כוח ובריאות פיזית, הקלה ושמחה. מה קורה כשאיננו מצייתים להם? סבל, מחלה ומוות. לעתים עוברות שנים לפני שהתוצאות הסופיות מופיעות, אך הן נגלות במעורפל כל הזמן. היו בטוחים, הפשע שלכם יתגלה.

האם הגיוני לחשוב, שכשקיימים חוקים פיזיים ברורים, אין גם חוקים פסיכולוגיים ורוחניים? קיימים מקבילים מעודנים, מרחיקים בהרבה מדומיהם הפיזיים, והם אפילו משפיעים במידה מסוימת על הגוף הפיזי וגם על סביבותיו. הבה נחקור את השפעותיהם על הפנימי ועל החיצוני של עצמנו, ואז נגלה למה אנחנו כפי שאנחנו, וגם למה יש לנו סביבה מסוימת.

ראשית אני רוצה לומר, שבדרך כלל אנחנו מגיעים לשאלה הזאת על עצמנו ועל גורלנו מנקודת מבט יותר מידי קצרת-טווח ושטחית. למה אני מתכוונת ב"קצרת-טווח"? הבה נסביר. שוו בנפשכם שהיינו חושבים, שיש לנו רק עשרים-וארבע שעות לחיות, בגלל שהיינו שוכחים שהיה לנו אתמול ולכן כמובן לא היינו חושבים שיש לנו מחר. החיים היו נראים אז עוד יותר בלתי נתפסים! אף אחד לא היה מתחיל לקחת על עצמו משימה כלשהי, כי מה יכול להיעשות בעשרים וארבע שעות? היינו רואים ילדים וזקנים ולא מבינים שיום אחד הילדים יהיו לזקנים. קרוב לודאי שהיינו חושבים, שהם יצורים שונים מאיתנו, או שייכים למערכת חברתית אחרת.
מה מעניק להיום משמעות, תכלית, כבוד? הקשר שלו עם ימים אחרים, שקדמו לו ושיבואו אחריו. ככל שיש לאדם מטרה גדולה יותר כך לוקח יותר ימים להשיגה. אותו עיקרון נכון לגבי "ימים" של מסע-הנשמה הגדול שלנו, אותם אנחנו מכנים בשם "חיים". הם צוברים כבוד ותכלית ביחס לתקופות חיים קודמות להם ושיבואו אחריהם. "עלילת" החיים מצויה במשמעות הרוחנית האלמותית שלהם, כפי שהעיר פעם הרוזן הרמן קיסרלינג[2].

לו היה נאמר לנו שפעולותינו אינן חשובות מפני שלא יפיקו תוצאה מיוחדת כלשהי, לא היינו מאמינים, מפני שאנחנו יכולים לראות שהן מניבות תוצאות, גם אם לא תמיד נוכל להיות בטוחים אילו תוצאות הן יצרו. האין זה רק הגיוני לשער, שמחשבותינו ותשוקותינו יוצרות תוצאות בעלות השפעה דומה, אם לא יותר? איננו יכולים לעצור את הפעולה הנמשכת הזאת מצידנו, ואת התגובה המתאימה של אמא-טבע, מלהימשך ללא הרף, מפני שלעולם לא נוכל להפסיק לחשוב ולהרגיש ולפעול. חוט החיים האנושיים הוא כמו צמר טווּי משלושה סיבים. יש בו שלושה סיבים המסובכים זה בזה בצורה מורכבת, ומהם נארגת דוגמת עתידו וגורלו.

כדי להבהיר את ההבנה נפריד לרגע במחשבתנו בין שלושת הסיבים, ונחקור את הפעולה המסוימת של כל אחד מהם. אך לפני שנתחיל נבחין בעובדה אחרת בטבע. אנחנו כה מורגלים לחשוב על גורלנו האישי לבד, כאילו אין לו כל קשר עם מישהו אחר. אבל מה שאדם חושב ועושה, ומה שקורה לו, משפיע בו בזמן על אנשים רבים אחרים. "כי איש מאיתנו אינו חי לעצמו, ואף אדם אינו מת לעצמו" – או אפילו חושב או מרגיש לעצמו בלבד. נוכל להתייחס לגורל אנושי משותף כאל שטיח ענק שנארג לדוגמה יפהפיה. בינתיים איננו יכולים לראות היטב מהי דוגמת השטיח, מפני שאנחנו החוטים ואנחנו עמוק בתוכו. אולי אם היינו בעמדה של "אלוהים", ממש ממעל, היינו יכולים לראות איזו דוגמה מתפתחת...

זאת ועוד, אנחנו מוצאים את עצמנו נולדים למשפחה מסוימת. מדוע? יש אמרה עתיקה: "אנחנו בוחרים את חברינו, אך אלוהים מעניק לנו את קרובי משפחתנו". ייתכן שדי הרבה אנשים מצויים במצבו של נער צעיר אשר, יום אחד כשכעס מאוד על קרוביו, אמר: "הלוואי שידעתי מראש לאיזו משפחה איומה אני מגיע ואז לא הייתי בא לעולם!" באנו בגלל קשרים חזקים מן העבר שמושכים אותנו שוב לתוך מערכות יחסים. כשילד נולד אנחנו מברכים את "הזר הקטן". אך הוא לעולם אינו זר קטן! נשמה לא היתה מגיעה לטיפולנו אלא אם קשרי-אהבה – ולעתים קשרי-שנאה – כי אהבה ושנאה שתיהן כוחות משיכה – לא היו מושכים אותה מן העבר. ושוב כפי שכבר אמרנו, אמת זו היא התשובה לבעיה הרווחת של אמהות רכושנית.
 
ילד אינו שייך לנו. איננו בעליו, אנחנו אפילו לא "מעצבים את אופיו", מפני שהוא כבר בתהליך של עיצוב זמן רב קודם לכן. יש דרך הרבה יותר נחמדה לראות זאת: הוא בא אלינו מפני שאנחנו הכרנו ואהבנו אותו בעבר, והוא מגיע כדי שנטפל בו בעת שגופו עדיין צעיר וחלש. הבה ננסה שלא לכפות את הרעיונות שלנו ואת רצוננו על הילד הגדל, אלא לראות אינטואיטיבית מה שהעצמי הגבוה [divine Ego] שלו רוצה ומתכוון.

כשאנחנו חוזרים אלי אדמות אנחנו מוצאים את עצמנו נולדים אל תוך אומה מסוימת. מדוע? כי אומה היא "כיתה" בבית-הספר של החיים. כל עוד אנחנו באותה כיתה, חלק מסוים מאיתנו מתפתח מראש בצורה בולטת. לדוגמה, אם נולדנו בין הגזעים היותר צפוניים של אירופה, מקבל טבענו המנטלי [שכלי] קצת יותר דחיפה מאשר אם נולדנו בדרום, שם מודגש יותר הטבע הרגשי. במסעה הארוך של הנשמה אנחנו עוברים דרך אומות רבות וכך מובטחת התפתחות כוללת. זוהי התשובה להדגשה היתרה על תודעה לאומית, הרווחת בעולם כיום. להרוס או להשמיד תרבות לאומית, לכפות תרבות זרה על עמים-נתינים, משמעו לעשות את העולם יותר עני. יש פטריוטיות נכונה ויש שגויה. הצורה השגויה היא הרוח של "העם שלי ויהי מה", האומה שלי מעל לכל האחרות. אפשר בקלות לראות שזה בלתי סביר כשזוכרים, כמה תרבויות לאומיות שונות כבר שרדנו. הפטריוטיות הנכונה היא לחקור: מהי הגאונות המיוחדת של אומה, שאפשר יהיה להעמידה לשירותן של כל האחרות?

[1] George Sand – פסבדונים [שם העט] של הסופרת הצרפתיה אמנטין אורורה לוסיל דופין (1804-1886)

[2] Count Hermann Keyserling – פילוסוף ומנהיג רוחני באירופה בתחילת המאה ה-19, מייסד בית-הספר האזוטרי School of Wisdom בעת החדשה. כתב ספרים שהתפרסמו מאוד באירופה ובאמריקות בשנות ה-1920.

 |  ראשי |  תכנית שנתית  |  כנסים והרצאות  |  קידום אחווה אנושית ובין-דתית  |  טיולים וסופי שבוע בגוון רוחני  |  כתב-עת, ספרים, דיסקים וספריה  |  מגזין אורנט  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  מרכזים תאוסופים בעולם  |  ציטוטים מהתאוסופיה  |  מפת אתר  |  הוספה למועדפים  | 
האגודה התאוסופית-עמותה ללא מטרות רווח- www.theosophia.co.il © כל הזכויות שמורות
בית ויטלי, צבי 2ב' רמת גן 03-7521259 03-6139189

האגודה התאוסופית בישראל

כתובת המשרד: בית ויטלי, צבי 2ב' רמת גן
קבלת קהל: בימים א'-ה', שעות 11:00-16:00
טל' 03-7521259, פקס 03-6139189
בית-חווה: לה גרדייה 49 (כניסה א') ת"א.
כתובת לדיוור: ת.ד. 4014 ר"ג 52140.
האגודה התאוסופית בישראל www.theosophia.co.il © כל הזכויות שמורות
  בניית אתרים לעסקים   אינטרדיל