חדשות ועדכונים

שלוש מטרות - האגודה התאוסופית
קארמה אינה כוח הרסני

קארמה הינה חוק טבע מרכזי, עם כל מה שמשתמע מזה. כשם שאנו יכולים לנוע בבטחה בעולם הפיזי ביודענו את חוקיו, כך נוכל לנוע בבטחה בעולמות המנטליים והמוסריים כשנלמד את חוקיהם.
בשל תפישה מנטלית ומוסרית מוטעית, אנו משולים לאדם שמסרב לטפס במדרגות בגלל חוק הכבידה. כמוהו נטועים אנו במקומנו חסרי ישע, ובפינו אותה טענה: "זה טבעי! אין בידי לשנותו!" ואמנם זה טבעו של אדם כפי שהוא עיצב אותו בעבר, זו "הקארמה שלו".


    

קארמה אינה כוח הרסני
אנני בזנט מתוך "תורת הקארמה"
 
הקארמה הינה חוק טבע מרכזי, עם כל מה שמשתמע מזה. כשם שאנו יכולים לנוע בבטחה בעולם הפיזי ביודענו את חוקיו, כך נוכל לנוע בבטחה בעולמות המנטליים והמוסריים כשנלמד את חוקיהם.
 
בשל תפישה מנטלית ומוסרית מוטעית, אנו משולים לאדם שמסרב לטפס במדרגות בגלל חוק הכבידה. כמוהו נטועים אנו במקומנו חסרי ישע, ובפינו אותה טענה: "זה טבעי! אין בידי לשנותו!" ואמנם זה טבעו של אדם כפי שהוא עיצב אותו בעבר, זו "הקארמה שלו", אך כשירכוש הבנה לגבי הקארמה, יוכל לשנות את טבעו כדי שיהיה מחר שונה ממה שהוא היום. הוא אינו לכוד בידי גורל שנכפה עליו מבחוץ ללא מנוס. הוא נמצא בעולם של חוק, עולם מלא כוחות טבע, שביכולתו להשתמש בהם על מנת להגשים את רצונותיו. מה שנחוץ לו הם ידע ורצון. עליו להבין שקארמה אינה כוח הרסני, אלא היא שורה של תנאים המביאים לתוצאות מסוימות וקבועות.
כל עוד האדם נוהג בקלות ראש וללא אחריות, הוא משול למי שצף על פני הזרם, נחבט בכל בול עץ שמזדמן על דרכו ונהדף הצידה על-ידי כל משב רוח מקרי – מצב שטומן בחובו כישלון, חוסר מזל ואומללות. החוק, לעומת זאת, מאפשר לו לתמרן את דרכו עד שישיג את מבוקשו, ואף נותן בידו כוחות שיש באפשרותו לנצלם. הוא יכול לשנות ולעצב מחדש ובדפוסים אחרים את טבעו הנוכחי, שאינו אלא תוצאה בלתי נמנעת של תשוקותיו, מחשבותיו ומעשיו בעבר. טבעו העתידי יהיה אף הוא תוצאה בלתי נמנעת של תנאים, אשר הוא יוצר אותם עכשיו במחשבתו. "הרגל הינו טבע שני", אומר הפתגם העממי, מחשבה יוצרת הרגלים. בכל מקום בו שולט החוק, כל הישג הינו אפשרי וקארמה היא היא הערובה לכך, שבמהלך התפתחותו יגיע האדם לשלמות מנטלית ומוסרית.

לנו לא נותר עתה אלא ליישם חוק זה בחיינו היומיומיים הלכה למעשה. מה שעשה את הדת המודרנית לבלתי ישימה בחיים אלה, היה אובדן הקשר ההגיוני בין העקרונות הנצחיים לבין האירועים החולפים. חזקה על אדם שינקה את חצרו האחורית כשיתחוור לו הקשר בין זוהמה לבין מחלה, אך את החצר האחורית המנטלית והמוסרית שלו הוא ישאיר מזוהמת, כי אינו רואה את הקשר בינה לבין הפגמים המנטליים והמוסריים, שבגללם ייאלץ לעבור התנסויות מפחידות לאחר מותו, לפי אמונות דתיות, והוא ממשיך בדרכו קלת הדעת. אולי הוא מקוה להימלט מן התוצאות בדרך של הסדר מלאכותי עם בעלי הסמכות, במקום שייטיב את דרכו באמת ויטהר עצמו. כשיבין שהחוק אינו ניתן לשינוי בעולמות המנטליים והמוסריים, ממש כמו בעולמות הפיזיים, סביר לקוות שיהיה הגיוני בראשונים כמו באחרונים.

הקארמה היא תוצאה של פעולות, מחשבות ורגשות שלנו מן העבר. הגיוני הדבר שהתוצאה תהיה תמיד בעלת אופי דומה לסיבות שהפעלנו. אך מנין באה התחושה שהצלחה בחיים באה בעקבות טוב הלב? אנו יכולים להימנע מטעות רק כאשר אנו מבינים את האמת שבלב הבעיה, את העיקרון שנותן לדבר חיוּת והאחראי להשתלשלות העניינים. האמת היא, שכשאדם פועל בהתאם לחוק האלוהי, נוצרת אחדות מתואמת (הרמוניה) שמתבטאת כתחושת אושר. טעות היא לחשוב שהצלחה ארצית זהה לאושר.
 
אין גם להתעלם ממרכיב הזמן: אדם נכנס לעסקים כשמנוי וגמור עמו לנהוג בהגינות ולא להוליך שולל את האנשים, והנה הוא רואה שהרמאים וחסרי המצפון מצליחים יותר ממנו. אדם חלש יתייאש, או ינסה לחקות אותם, ואילו אדם חזק יאמר: אני אפעל בהתאם לחוק האלוהי, תהיינה התוצאות הארציות המיידיות אשר תהיינה. אדם זה יזכה בשלוות נפש ובתחושת אושר פנימי, גם אם לא יגיע בהכרח להצלחה, ובהמשך הזמן גם ההצלחה תבוא. מה שהפסיד בכסף, הרוויח באמון שרכש. מי שרימה – הרמאות הופכת אצלו להרגל והוא ייאבד בסופו של דבר את אמון הצבור.
 
בחברה תחרותית יכול העדר מצפון להביא להצלחה לטווח קצר, בעוד שבחברה שיתופית ההגינות משתלמת. מי שנותן משכורת רעב לפועלים הנאלצים לקבל תנאים אלה בלחץ התחרותיות – יקצור הצלחה במרוץ נגד מתחריו בענף, ומי שנותן משכורת הוגנת – אולי ימצא עצמו מחוץ לאותו מרוץ אחר העושר. אולם, לאורך זמן, האחרון יקבל עבודה משובחת יותר מהפועלים שלו ובסופו של דבר הזרעים שזרע יניבו תחושת אושר. עלינו להחליט על דרכנו ולהיות מוכנים לקבל את התוצאות. אל נצפה לכסף כתשלום על טוב לבנו, ואל נראה בכך אי צדק כאשר עורמה חסרת מצפון משיגה את מבוקשה.

יש סיפור מוזר אך מאלף, על הודי אחד שגרם עוול לאדם אחר. האיש שנפגע התלונן בפני המלך וקרא לתקון המעוות. המלך איפשר לו להחליט על העונש שיש להטיל על אויבו, ולמרבה ההפתעה ביקש האיש להעשיר את עושה העוול. כשנשאל על פשר התנהגותו המוזרה השיב ללא היסוס, כי עושר והצלחה יהוו הזדמנות לאויבו לגרום עוול נוסף, וסופו שיקצור סבל בעתיד, אולי בגלגול אחר. לעתים קרובות הופכת נוחיות חומרית לאויבת המידות הטובות ומה שנחשב לקארמה טובה, אינו אלא קללה מוסווית. רבים הם האנשים אשר מיטיבים לנהוג דווקא כשהם נתונים במצוקה, אך סוטים מדרך הישר כשהמזל מאיר להם פנים ולבם הולך שבי אחרי הנאות החיים.

 |  ראשי |  תכנית שנתית  |  כנסים והרצאות  |  קידום אחווה אנושית ובין-דתית  |  טיולים וסופי שבוע בגוון רוחני  |  כתב-עת, ספרים, דיסקים וספריה  |  מגזין אורנט  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  מרכזים תאוסופים בעולם  |  ציטוטים מהתאוסופיה  |  מפת אתר  |  הוספה למועדפים  | 
האגודה התאוסופית-עמותה ללא מטרות רווח- www.theosophia.co.il © כל הזכויות שמורות
בית ויטלי, צבי 2ב' רמת גן 03-7521259 03-6139189

האגודה התאוסופית בישראל

כתובת המשרד: בית ויטלי, צבי 2ב' רמת גן
קבלת קהל: בימים א'-ה', שעות 11:00-16:00
טל' 03-7521259, פקס 03-6139189
בית-חווה: לה גרדייה 49 (כניסה א') ת"א.
כתובת לדיוור: ת.ד. 4014 ר"ג 52140.
האגודה התאוסופית בישראל www.theosophia.co.il © כל הזכויות שמורות
  בניית אתרים לעסקים   אינטרדיל