חדשות ועדכונים

שלוש מטרות - האגודה התאוסופית
אדם מאין ולאן – מדתיות כיתתית למהות הפנימית האוניברסלית

הרצאה של אברהם אורון בכנס בינדתי בנוה שלום, מאי 2011
כשאנחנו משקיפים על ההיסטוריה האנושית ב-2000 השנים האחרונות, נוכל לראות שהאדם עשה קפיצה עצומה בתחום המדע והטכנולוגיה. האדם התקדם מאוד בהבנת המציאות החיצונית שבה הוא חי ופועל, ובתרגום ההבנה הזו ליכולות, מוצרים וכלים שמקדמים את איכות החיים החיצונית שלו.  אך במה שנוגע להבנת האדם את מהותה ומקורה של תופעת החיים על פני כדור הארץ ושל הבנת האדם את עצמו ואת יעודו, נראה שההתקדמות ב-2000 השנים האחרונות לא היתה מזהירה. יש עדיין פער גדול בין ההתפתחות המנטלית והטכנולוגית של האדם לבין ההתפתחות הרוחנית והמוסרית שלו.


    

ההתפתחות הרוחנית היא שמאפשרת לאדם לחוש את המארג הבלתי נראה שמאחד אותו עם בני אדם אחרים ועם הטבע. ועל כן ההתפתחות של מוסריות אוניברסלית במימד האישי והיכולת של האדם לחוש אחווה אמיתית עם בני-אדם אחרים, היא הביטוי של החיבור וההתעוררות של האדם לטבעו הרוחני.

האדם הוא רסיס מהתודעה האוניברסלית, שמוצא את עצמו בתוך גוף חומרי ובעולם חומרי. התודעה האנושית מאבדת, כחלק מתהליך ההתפתחות שלה, את זהותה הרוחנית, את הזיכרון של היותה חלק מהכוליות הרוחנית שממנה נבע היקום. היא מזדהה עם הגוף ורואה בו את עצמה, ולוקחת על עצמה את גבולותיו ואת מגבלותיו. התודעה חווה את כאבי הגוף, את תשוקותיו, את פחדיו ואת הנפרדות שלו מיתר העולם, כשלה. היא מאמצת לעצמה את המנהגים, הדעות והאמונות של בני השבט, העם והדת שבהם נולדה, ואלה הופכים להיות המשקפיים שדרכם היא מביטה אל המציאות ואל בני אדם אחרים.

בשלב הזה האור הפנימי שמאפשר לתודעה, לאדם, לקלוט משהו מהמהות הרוחנית שקיימת בבריאה ובבני אדם אחרים, עדיין עמום וחלש. על כן אנו מוצאים את ההזדהות הקיצונית של האדם עם לאומיות, אידיאולוגיה או דת, ותחושה של זרות, פחד ולעתים גם שנאה וביטול כלפי כל מה שאינו תואם את מה שהוא מכיר או למד והפנים במהלך חייו.

זהו שלב חיוני בהתפתחות התודעה, שבו התודעה פונה לחלוטין החוצה ולומדת בעיקר מההתנסויות ומהידע שהיא מקבלת מבני אדם אחרים, מספרים או מכתבים מקודשים המקובלים על האנשים המכובדים שהיא מכירה.

ההתפתחות הטכנולוגית והמדעית הופכת את כל כדור הארץ לכפר גלובלי, שבו כל מה שקורה במקום אחד ידוע, ולעתים משפיע באופן קיצוני, על חייהם של בני אדם המרוחקים אלפי קילומטרים. אך במימד התודעתי אנו ממשיכים ליצור את הכיתתיות וההפרדה שמעדיפה את אלה, שחושבים כמונו, ולעתים אפילו שוללת לחלוטין את זכותו של האחר לחיות ולהתקיים בכבוד.

מקור הסבל האנושי וכל הרעות שהאדם עושה וחווה הוא באשליית הנפרדות, באמונה השגויה שאנחנו נפרדים מאחרים ושעל כן עלינו לדאוג קודם כל לעצמנו. אנו משלים את עצמנו שיכול להיות לנו טוב כשרבים מאלה שמסביבנו שרויים בסבל ובמחסור. אנו בונים מסביבנו חומות, מחיצות והגנות, כדי להגן על עצמנו מפני כל מה שזר ושונה ושאינו תואם את תפיסת עולמנו, ומשקיעים המון אנרגיה בהאדרת עצמנו ובהקטנת האחר.
חברים, הכיתתיות וההפרדה פוגעים קודם כל בעצמנו. כאשר במחשבתנו אנו יוצרים נתק והפרדה, זה יביא לכך שנחווה גם נתק מעצמנו, מהנשמה שלנו ומכלל החיים. לא ייתכנו שלווה ואושר כל עוד האדם נאבק להאדרת עצמו ולהקטנת האחר. החשיבה המפרידה והמפצלת יוצרת נתק ודיסהרמוניה בין האדם לבין מהות החיים והאמת הפנימית שלהם, שהינה אחדות.

כל עוד מחשבת האדם מלאה בשלילה, שיפוטיות וביקורתיות כלפי קבוצות או יחידים, הדבר יתבטא בחוסר שלווה ובחוסר שקט נפשי, והאדם יחיה בהתרוצצות ובמאבק מתמיד למלא את החוסר הזה בדברים חיצוניים ללא הועיל.

ככל שנהיה יותר קשובים לעצמנו, לנשמתנו ולליבנו הרוחני, כך נוכל לראות בבהירות את האמת הפנימית של החיים שניתן לבטאה כך:
 
  • כל הדברים קשורים זה לזה
  • השלם נמצא בכל חלק
  • הרוח האלוהית האחת מצויה בכל היצורים
  • החוכמה האלוהית האחת מצויה במהותן של כל הדתות
רק כשנפנים את האמת הזאת, נהיה בהרמוניה עם מטרת החיים, ואז החוסר או הבור הפנימי הזה, שקיים בנו, ייעלם ונוכל לחוש שלמים ובשלום עם עצמנו ועם האחרים.

המהות הפנימית של החיים שניתן לקרוא לה אלוהים, או אחדות, היא העצמי שלנו, היא ליבנו ונשמתנו. ולכן במקום להיאבק להנציח את הכיתתיות והנפרדות, בואו ניאבק כדי לגלות את האחד והאחדות שבמהותן של כל הדתות ושל כלל החיים.

הנשיאה של התנועה התאוסופית העולמית, הגברת רדהא בורנייר, כתבה לבאי הכנס הזה את הדברים הבאים בנוגע לדתות:
הדת הייתה עד כה כל דבר חוץ מלהיות באמת דת. ועל כן עלינו לבחון מה הדת יכולה להיות. נראה לי שחייב להיות רגש דתי מאחורי כל מה שקרוי דת, כלומר רגש למשהו שיכול להרים את האנושות אל מעבר לעצמה...
ברצוני להתייחס לרעיון של האחווה. בני אדם הקרויים דתיים מכירים בחשיבותה של האחווה, אך הם אינם מכירים בה כמשהו שצריך לחול גם על בני אדם שאינם משתייכים לדתם שלהם...

האחווה אינה קיימת אם היא מתייחסת רק לחלק אחד של האנושות. אחווה אמיתית במובן הרוחני כוללת לא רק בני-אדם, אלא את כל היצורים החיים: בעלי חיים, ציפורים, צמחים, חרקים, כל מה שחי. בכולם שוכנת אותה המהות, שמעוררת את רגש הקדושה.

"דת" שאינה חולקת את האחווה האוניברסלית הזו, ושאינה מלמדת את מאמיניה שכל החיים הם מבורכים ומוגנים על ידי הרוח האלוהית ששוכנת בכולם, אינה יכולה להיקרא דת.

חברים יקרים, במוקדם או במאוחר יצטרך האדם לעשות את המעבר מהכיתתיות לאוניברסליות. עצם הכנס הזה וכנסים אחרים, שנערכים ברחבי העולם, מייצגים את החלוצים הצועדים לפני המחנה. יותר ויותר בני אדם ברחבי העולם מרגישים, שעבר זמנה של הכיתתיות, והם שומעים את קולו של היקום שמדבר אליהם מתוך ליבם, ולוחש להם שעתידה של האנושות הוא בגילוי של האמת הפנימית האוניברסלית, שממנה צמחו כל האמיתות היחסיות המוכרות לאדם כדתות.

על כל אדם לגלות את היותו חלק בלתי נפרד מן האמת, מהאור ומהאחדות בתוך עצמו. דת העתיד תעודד כל אדם לצאת למסע הפנימי הזה, שיחזיר אותו הביתה, אל טבעו ומהותו. וכשהאדם ישלים את מסעו, הוא באמת יבין שאין דת הנעלה מן האמת.

 |  ראשי |  תכנית שנתית  |  כנסים והרצאות  |  קידום אחווה אנושית ובין-דתית  |  טיולים וסופי שבוע בגוון רוחני  |  כתב-עת, ספרים, דיסקים וספריה  |  מגזין אורנט  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  מרכזים תאוסופים בעולם  |  ציטוטים מהתאוסופיה  |  מפת אתר  |  הוספה למועדפים  | 
האגודה התאוסופית-עמותה ללא מטרות רווח- www.theosophia.co.il © כל הזכויות שמורות
בית ויטלי, צבי 2ב' רמת גן 03-7521259 03-6139189

האגודה התאוסופית בישראל

כתובת המשרד: בית ויטלי, צבי 2ב' רמת גן
קבלת קהל: בימים א'-ה', שעות 11:00-16:00
טל' 03-7521259, פקס 03-6139189
בית-חווה: לה גרדייה 49 (כניסה א') ת"א.
כתובת לדיוור: ת.ד. 4014 ר"ג 52140.
האגודה התאוסופית בישראל www.theosophia.co.il © כל הזכויות שמורות
  בניית אתרים לעסקים   אינטרדיל