חדשות ועדכונים

שלוש מטרות - האגודה התאוסופית
החוכמה האלוהית והאחווה האנושית

אברהם אורון, הרצאה בכנס בנווה שלום, מאי 2011
הדרך לאולם הזה עוברת בתוך שפעת החיים שצומחים ופורחים, חיים שזוחלים, עפים והולכים. חיים בצורת השיח הפורח הזה, חיים בצורת הדבורה שניזונה ממנו ומפרה אותו, חיים בצורת הנמלים הפעלתניות שחיות בקהילות מאורגנות להפליא. כל צורת חיים בממלכות הצומח והחי בנויה בחוכמה מתאים ומאיברים, שפועלים בשיתוף פעולה ומאפשרים לאותה צורת חיים לתפקד ביעילות בסביבה שבה היא פועלת. כשאנחנו מגיעים לאדם אנו מוצאים בו את תבונת הגוף, התבונה שמנהלת את מערכת החיסון, חילוף החומרים, התנועה, הנשימה, הרבייה ואין ספור תפקודים חכמים שהגוף עושה ללא שום התערבות מצידנו.


    

מאידך אנו מוצאים באדם את התבונה, שמאפשרת לו לחשוב ולתכנן וליצור ולהבין את העולם שבו הוא חי. כל גילויי התבונה שאנו מוצאים בטבע ובאדם, מקורם במהות הרוחנית שממנה נבע היקום החומרי. האם ייתכן שהטבע הגולמי וחסר-התבונה הוא שהעניק תבונה לאדם? כל התבונה בטבע מקורה בחוכמה האלוהית, שבראה ומקיימת את הטבע.

בכל הדתות אנו מוצאים את הרעיון, שהאלוהות היא אינסופית במהותה ומצויה בכול:
-" מה הקדוש ברוך הוא מלא כל העולם אף הנשמה מלאה את הגוף; מה הקב"ה רואה ואינו נראה גם הנשמה רואה ואינה נראית; מה הקב"ה טהור אף הנשמה טהורה; מה הקב"ה יושב בחדרי חדרים גם נשמה יושבת בחדרי חדרים..."
מתוך מאמר חזל

... הָאֵל אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת־הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר־בּוֹ לֹא יִשְׁכֹּן בְּהֵיכָלוֹת מַעֲשֵׂה יָדָיִם כִּי הוּא אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ .... כִּי־בוֹ אֲנַחְנוּ חַיִּים וּמִתְנוֹעֲעִים וְקַיָּמִים. הברית החדשה מעשי השליחים פרק 17
אנוכי מלא את כל היקום אך לא ישיגוני החושים...אני ראשית ,תווך וסוף כל היצורים; הזיק האלוהי שבם, אוצרם האחד, העילאי- אני הוא.
הינדואיזם- בהגוואד גיטה עמ` 66 ו68

זוהי הממשות האלוהית המצויה בכול: בלתי אישית, משום שהיא כוללת את הכול וכול דבר בחובה. זה צפון בכול אטום ביקום, וזהו היקום עצמו. היקום הינו ההתגלות המחזורית של המהות המוחלטת הזאת. [הלנה בלוואצקי, התורה הסודית]

אם האלוהות שרויה בכול, אז גם החוכמה האלוהית שאחראית לסדר, לחוקיות, לתבונה וליופי בטבע מצויה אף היא בכל מקום. אפילו המדע מתחיל היום לראות את היקום כולו כשדה עצום של ידע, שרק חלקים זעירים ממנו גלויים לעינינו:
"האינטליגנציה היא, מטבעה, כללית ואחידה כמו חוקי היקום. הגופים אינם אלא בגדיה המקומיים של האינטליגנציה להסתגלות מסוימת לכוח או לעניין כללי" [פרופסור אלכסנדר וינצ`ל].
"התודעה והמיינד האלה לא היו התוצר האחרון של תהליכים חומריים בהתפתחות של בעלי החיים, אלא הקדימו את התפתחות החיים כולם. אמא-טבע עצמה מפגינה אינטליגנציה". [פרימן דייסון, פרופסור לפיזיקה]
"אני רואה את התודעה כבסיס. אני רואה את החומר כנגזר מהתודעה. איננו יכולים ללכת אל מעבר לתודעה. כל דבר שאנו מכירים בקיומו, מניח את קיומה של תודעה". [הפיזיקאי חתן פרס נובל מקס פלנק]

כלומר, אפילו המדע מתחיל לראות את הטבע כמארג של יחסים וקשרים שקיים בין כול מרכיביו, והיחס הבסיסי ביותר שקיים בין כול מרכיבי הטבע הוא היחס של משיכה / דחייה. אנחנו מוצאים את המשיכה והדחייה שבין קטבים במגנט, ומוצאים את המשיכה והדחייה בין חלקיקי האטום. במדע הכימיה הוא קיים בין היסודות השונים, הוא קיים במשיכה שבין גרמי השמיים והוא קיים במשיכה ובדחייה שבין בעלי חיים ובין בני אדם לבין עצמם.

בעולמם של בעלי החיים, הציפיה להנאה יוצרת משיכה והציפיה לכאב יוצרת דחייה. בכול בעלי החיים, כולל האדם, ישנו התיכנות הבסיסי להישרדות. כך שכול דבר שיש בו פוטנציאל של סיכון, יוצר תגובה אוטומטית של פחד ודחייה. אך קיים בנו ובכול בעלי החיים תיכנות עוד יותר חזק מזה של הפחד והדחיה, ושבעיני רוב רובם של בני האדם הוא-הוא טעם החיים, והוא החיפוש אחר קירבה, חמימות ואהבה.

בכול בני האדם (למעט מקרים חריגים מאוד) וברוב היצורים, קיימת הכמיהה לקירבה, לביחד, לחמימות ולאהבה. התאוסופיה מדברת על כך שכול בני האדם הם במהותם רסיסים מתוך התודעה האוניברסאלית, או אלוהים. רסיסי תודעה אלה, שהיו במקורם מאוחדים עם התודעה האוניברסאלית, נשלחו אל הממדים החומריים על מנת להתפתח. ניתן לדמות רסיסי תודעה אלה לעוברים חסרי מודעות, שהיו באחדות עם אימם אך היה עליהם להיוולד ולאבד את האחדות הזו. לא ניתן להתפתח מבלי להיוולד כישות אינדיבידואלית שמתנסה במשיכה ובדחיה, בהנאה ובכאב. אך עמוק עמוק בתוך כול רסיס תודעה קיים הזיכרון העמום של האושר, של האחדות, והגעגוע לקירבה גדולה ואמיתית.

אני מאמין, שהחוכמה האלוהית השתילה בנו ובטבע כולו את המשיכה אל הביחד, את המשיכה של החלק אל השלם. אני מאמין שהחוכמה האלוהית תיכנתה בנו את הקשר שבין נפרדות ומאבק להרגשה לא טובה ובין קירבה והרמוניה להרגשה טובה. וכול אחד מאיתנו יכול להתנסות בכך פשוט על ידי כך שנחשוב עכשיו על מישהו שאנו כועסים עליו, ולאחר מכן על מישהו שאנחנו אוהבים.

כלומר, החוכמה האלוהית מנסה להראות לנו באמצעות ההרגשה הטובה (נחת רוח, שלווה) את הכיוון הנכון, את מה שיכול לקדם את ההתפתחות שלנו ולהביא לנו אושר אמיתי; ומאידך באמצעות חוסר הסיפוק, חוסר הנחת, חוסר השלווה, החוכמה האלוהית מנסה לכוון אותם לבחון אם מחשבותינו הן בכיוון של האחדות וההרמוניה, או בכיוון ההפוך. וכנ"ל לגבי דברינו ומעשינו.

החוכמה האלוהית היא המקור, ממנו שאבו כול נביאיה וקדושיה של האנושות את הידע והמצוות וההדרכה הרוחנית שמופיעה בכתבי הקודש של הדתות השונות. זהו המקור האחד והבלעדי, שאותם יחידי סגולה הביאו ממנו את מה שהתאים לאופיים ולרמת ההתפתחות של בני האדם שהם היו אמורים להנהיג מבחינה רוחנית. וכשאנחנו פונים אל תורתם של נביאים אלה ושל תלמידיהם הקרובים והנאמנים, אנו מוצאים את הציווי המוסרי של האחווה ואהבת הזולת, כתנאי מרכזי ומכריע לקירבה לאל וליכולת למצוא שלווה ואושר.

הקריאה לאחווה, ההכוונה אל האחווה, מצויה במהות של הטבע ובחוכמה האלוהית שקיימת בו ומנהלת אותו. כל הסדר והיופי והחוכמה שאנו מוצאים בטבע, הם תוצאה של אחווה ושיתוף פעולה טהור מכול שמץ של אנוכיות מצידן של אינספור אינטליגנציות, שקיימות ופועלות במימד הרוחני של החיים.

על התבונות המופלאות הללו נכתב בסידור התפילה היהודי:
"כולם עומדים ברום עולם... כולם אהובים, כולם ברורים, כולם גיבורים... וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמיים זה מזה ונותנים רשות זה לזה להקדיש ליוצרם בנחת רוח, בשפה ברורה ובנעימה קדושה, כולם כאחד".

התאוסופיה רואה ביכולת להיות באחווה, לחוש אחווה כלפי כול אדם באשר הוא אדם, את פסגת ההתפתחות הרוחנית. כאמור, הרוחניות האמיתית אינה נמדדת בידענות ובלמדנות.

מהי אחווה?
רוחניות היא מצב פנימי, שבו הינך חש קירבה, חמימות, איכפתיות כלפי בני אדם ובעלי חיים. ההתפתחות הרוחנית היא תהליך שבו מתפתחת בך רגישות שמאפשרת לך לחוש את האנושיות הנקייה של האחר, שהינה מעבר לכול ההבדלים החיצוניים. זה כמו חוש נוסף, שבאמצעותו אתה חש את הנשמה שבאחר ומרגיש קירבה אליו ואיכפתיות לשלומו ולאושרו או לאושרה.

היכולת הזו של התעלות מעל השונות החיצונית אל האנושיות הנקיה של עצמך ושל האחר, היא שמאפיינת את האחווה האמיתית. על כן הדרך הרוחנית, המסע הרוחני שכולנו מצויים בו, מובילה מהנפרדות אל הביחד של האחווה, שאליה בעצם כמהים כול בני האדם. כול השיעורים שלנו בחיים סובבים סביב היכולת לחיות באחווה ובהרמוניה עם בני אדם אחרים. כולנו יודעים, שהאחווה מחזקת ומעצימה ומהווה גורם מכריע בהצלחה של קבוצות, משפחות, ארגונים ועמים.

מקום שהאחווה שורה בו מושך אנרגיית חיים שמרימה ומעצימה את כול מי ששותף באחווה הזו. ניתן לומר שהשכינה, או רוח הקודש, שורה במקום שבו בני אדם התגברו על הנטיה לנפרדות ולאנוכיות וחיים באחווה.
היעד המיידי שמעמיד היקום בפנינו ובפני האנושות כולה, הוא החזון של בני אדם שחיים בשיתוף פעולה, באחווה ובכבוד הדדי, ומרחיבים את מעגל האחווה שלהם לכול בני האדם מכול העמים והדתות ולכול היצורים. העתיד, שלנו ושל האנושות כולה, תלוי במידה שבה אנו ועוד רבים אחרים בעולם נפעל באופן אישי להגשמת חזון האחווה במעגלי החיים שלנו.

יהי רצון ששלהבת האחווה תדלק בליבנו, ושיתעורר בנו הרצון העמוק להדליק עוד ועוד נרות אנושיים של אהבה, אחווה ושלום, בארץ ובעולם.

 |  ראשי |  תכנית שנתית  |  כנסים והרצאות  |  קידום אחווה אנושית ובין-דתית  |  טיולים וסופי שבוע בגוון רוחני  |  כתב-עת, ספרים, דיסקים וספריה  |  מגזין אורנט  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  מרכזים תאוסופים בעולם  |  ציטוטים מהתאוסופיה  |  מפת אתר  |  הוספה למועדפים  | 
האגודה התאוסופית-עמותה ללא מטרות רווח- www.theosophia.co.il © כל הזכויות שמורות
בית ויטלי, צבי 2ב' רמת גן 03-7521259 03-6139189

האגודה התאוסופית בישראל

כתובת המשרד: בית ויטלי, צבי 2ב' רמת גן
קבלת קהל: בימים א'-ה', שעות 11:00-16:00
טל' 03-7521259, פקס 03-6139189
בית-חווה: לה גרדייה 49 (כניסה א') ת"א.
כתובת לדיוור: ת.ד. 4014 ר"ג 52140.
האגודה התאוסופית בישראל www.theosophia.co.il © כל הזכויות שמורות
  בניית אתרים לעסקים   אינטרדיל