.png)
לישראל הביאה את התאוסופיה ברטה (מאשה) דומיניק, מוסיקאית ומורה לפסנתר שעלתה מרומניה בשנת 1950 . היא הייתה חברה באגודה התאוסופית בארץ מולדתה כבר מגיל 16, ואף הכירה את אנני בזאנט [הנשיאה השנייה של האגודה התאוסופית העולמית] והתכתבה איתה.
בשנת 1954 הקימה ברטה דומיניק את המרכז התאוסופי בארץ. בשנים הראשונות התקיימו הפעילויות של האגודה במינונים נמוכים, מן הסתם בשל העובדה שההרצאות והמפגשים התנהלו בגרמנית ובאנגלית, וזאת, עד שהתחילו להגיע יותר ישראלים דוברי עברית ואז העבירה את נושא ההרצאות לגב' לילי בנטב.
בביתה של ברטה דומיניק הייתה ספריה ענפה בנושאים רוחניים ותאוסופיים שמשכו אנשים רבים, ביניהם גם פלסטינאים בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים, שהיו באים לשמוע הרצאות בשפה האנגלית. היא ניהלה בית פתוח לבאים להרצאות ותמיד הכינה כיבוד מעשה ידיה. למרות שביתה היה קטן וצנוע ארחה בביתה תאוסופים רבים שהיו מגיעים מחו"ל, ביניהם ג'ון קוץ', אחד מנשיאי האגודה התאוסופית העולמית. ברטה דומיניק פרשה מפעילות בהגיעה לגיל 80 ונפטרה בגיל 85.
בשנת 1978 הגיע לאגודה אברהם אורון. בשנים שקדמו הוא תרגל מדיטציה, שלדבריו שינתה את חייו, אבל עדיין חש שחסר לו בסיס רחב של הבנה וידע. בעיתון אגודת הצמחונים והטבעונים ראה מודעה על הרצאה תאוסופית, וכך הגיע לביתה של ברטה דומיניק. במהלך הזמן ביקשה ממנו ברטה שייקח על עצמו את ארגון פעילויות האגודה בארץ, ואברהם שהאמין שדרך רוחנית כוללת גם מתן שירות, נענה לה.
מאז ועד נובמבר 2019 שימש אברהם אורון כיו"ר האגודה התאוסופית בישראל. תחת הנהלתו התפתחה האגודה, ופעלה בשני בתים, בית ויטלי ברמת-גן ובית חוה ביד-אליהו, בהם התקיימו קורסים וסדנאות בנושאי מדיטציה ומודעות, ידע רוחני - מזרחי, קבלי ותאוסופי; התקיימו בבית הסופר בתל-אביב מפגשים חודשיים, המוקדשים לנושאים רוחניים שונים. בטיולי טבע ורוח הגיעו למקומות מהיפים והרוגעים בארץ. בסתיו ובאביב נערכו ביער בן שמן הכנסים הגדולים של האגודה הכוללים גם שירה, מוסיקה ופיקניק בצל עצים. סמינרים נושאיים התקיימו בסופי שבוע ומדי כמה שנים יצאו קבוצות לכנסים הבינלאומיים באדיאר שבהודו– המרכז התאוסופי העולמי, ועוד.
בסוף נובמבר 2019 פרש אברהם אורון מתפקידו כיו"ר האגודה, אך ממשיך להיות חבר בוועד המנהל שלה, ללמד ולהיות מעורב בפעילות התאוסופית הענפה. ברכה אלרון נבחרה לתפקיד יו"ר האגודה.
הסיפור שלנו
למה לך תאוסופיה?
• במובן מסויים, התאוסופיה מתאימה לאלה שבגרו רוחנית. אם אתם מחפשים מערכת עקרונות, "כתבים קדושים" מושלמים, התגלות פרטית או כללים נוקשים לחיים, הגעתם למקום הלא נכון. אם, לעומת זאת, אתם רוצים להשתייך לקהילה שמעריכה עצמאות של הרוח, חקירה חופשית, רגישות לתנאים של אי-צדק ופתיחות למיגוון של תורות והשקפות פילוסופיות, אז התאוסופיה עשויה להיות מה שאתם צריכים.
• העקרונות וההסברים הניתנים על ידי התאוסופיה מוצגים כהנחות לשיקול, לא כדעה נחרצת על אף אחד ממגוון הנושאים. מפני שהרעיונות הללו הינם מטא-פיזיים (מעבר לפיזי), הם אינם נושא להוכחה מעבדתית ואינם צריכים להתקבל כבלתי ניתנים להפרכה. בכול זאת, אם הם מצלצלים כאמת וניתנים לאימות מנסיונכם האישי, הם ישפכו אור על בעיות רבות שאחרת היו בלתי פתירות וגם, באותו אופן, יכולים להתברר כאבני דרך שמדריכות להתקדמות הלאה על דרך החיים.
כשממשיכים בלימוד זה, מתאים להיזכר במיליו של חליל ג'יבראן בחיבורו "ידיעה עצמית":
אל תאמר: "מצאתי את האמת",
אמור: "מצאתי אמת".
אל תאמר: "מצאתי את דרכה של הנשמה",
אמור: "פגשתי את הנשמה הולכת בדרך".
• התאוסופיה מאמינה שכול הדברים, כולל המיינד האנושי, מתפתחים. אנחנו בתוכו של עולם בלתי מושלם, ואיננו מושלמים בעצמנו. לפיכך הידע הנצבר על כול נושא ובכול זמן הוא בהכרח בלתי שלם, ואפשר להוסיף לו. אנחנו במהלך התפתחותנו, כך שעדיין יש לנו הרבה לגלות.
• ...היא מצביעה על דרכים חדשות לידיעה פנימית, גם מלמדת שידיעה כזו יכולה להיות מושגת באופן בטוח רק על ידי אלה שמכינים את עצמם בפעולה, ברצון ובמחשבה, להחזיק את רווחת האנושות לפני התועלת האישית שלהם.
• הספרות התאוסופית, שהינה רחבת-טווח מאוד, מספקת רקע מצויין להבנת היקום, מרחבי הזמן והחלל שלו, מורכבותו, הארגון והסדר המרהיבים שלו, פעולת התבונה, וההזדמנויות להתפתחות אל האלוהות של כל הדברים הנגלים בחומר. היא גם עוזרת לנו להבין את האדם, את טבעו, איך הוא בנוי, מה אמיתי ונצחי בו, ואת יחסיו עם כל שאר החיים.
• התאוסופיה היא תנועה שבה אתם יכולים להעמיד במבחן את הכנפיים הרוחניות שלכם, שבה תוכלו לקבל גם עידוד וגם ביקורת בונה, ושבה, מעל לכל, אתם יכולים להתנסות בדרך הייחודית לכם בחברת אחרים שגם הם חותרים לכיוון האור.
• ולסיכום התאוסופיה מספקת מאוד באופן רגשי. זוהי מסורת שמעל לכל מחפשת הפנייה של הלב לכיוון האור העשיר שבפנים. במובן הזה התאוסופיה היא די ייחודית, יש לה מקורות בלתי מוגבלים לצמיחה אינטלקטואלית , ובו-בזמן היא גם מחפשת אחר החמימות של התמרת הלב.
מטרות האגודה התאוסופית
-
ליצור גרעין של אחווה עולמית כלל-אנושית, ללא אפליה על רקע של גזע, דת, מין, מעמד חברתי, או צבע העור.
-
לעודד חקר השוואתי של דתות, פילוסופיות, ומדעים.
-
לחקור חוקים בלתי מוסברים של הטבע ואת הכוחות הנסתרים באדם.
חזון וייעוד
-
להוות מרכז רוחני להתפתחות האדם
-
ליצור איים של אחווה אנושית ברחבי הארץ; להקים קבוצות לימוד והתפתחות שבהן יוכל כל אדם לחוות שייכות ולחזק את הטוב והיפה שבו
-
להעמיד לרשות כל מי שרוצה את הידע התיאוסופי, לגילוי היכולות החבויות באדם: אוצרות השלווה, הנדיבות, החוכמה והחמלה שקיימים בנשמתנו
-
לפעול ליצירת הבנה בין- דתית בהתבסס על עקרון האחדות, לפיו כל הדתות נבעו ממקור אלוהי אחד
-
לפעול ליצירת שיתופי פעולה עם אנשי רוח ומדענים
עקרונות וערכים
העקרונות שהתאוסופיה מלמדת מעוררים את האדם:
-
להעמיק את ההבנה של עצמו, וכך להחזיר לו את השליטה בחייו.
-
לגלות ולהשתחרר מהכבלים, שיצר במחשבותיו ובאמונותיו.
-
להבין ולהפנים שביכולתו לצמוח מכל קושי, שהוא עובר בחייו.
-
להעמיק את המדיטציה והקשב הפנימי - שבאמצעותם מגלה האדם את אוצרות השלווה, האהבה והחוכמה שבטבעו העמוק.
-
להתבונן בחיים שמסביבו ולזהות בחוקיות וביופי הקיימים בטבע, את התבונה הרוחנית שיצרה ומקיימת את היקום.
הסמל של התנועה התאוסופית ומשמעותו
.png)
ה-טָאוֹ – Tau
הטאו הינו הצורה המרכזית שבסמל התאוסופי והלב של המסר שלו.
צורה זו מצהירה על התחדשות החיים הפיזיים והתחייה הרוחנית.
העיגול בסמל מסמל את הנקודה – ההוויה המוחלטת – שהתרחבה לאינסוף. הקו האופקי מייצג את הנקודה, שתוך כדי תנועה יוצרת את העולם החומרי – עולם התופעות. הקו האנכי מבטא את הרוח היורדת אל תוך החומר.
החיתוך של שני הקווים מבטא את ההתגלות של עולם התופעות.
הסמל הזה, המדמה דמות אדם עומד וידיו פשוטות לצדדים, מייצג גם את האינבולוציה – ירידת הרוח אל תוך החומר – והאבולוציה שבה העיקרון היצירתי – כוח החיים – יוצר צורות חיים ברמות גבוהות יותר ויותר, המסוגלות להכיל תודעה יותר מפותחת ופחות מוגבלת על ידי החומר שבתוכו היא פועלת.
המשולשים השלובים – מגן דוד
סמל זה מורכב משני משולשים שלובים זה בזה, כשקודקודו של האחד מופנה כלפי מעלה, וקודקודו של השני מופנה כלפי מטה. המשולש הפונה כלפי מעלה מייצג את ההיבט הרוחני של היקום, והמשולש המופנה כלפי מטה מייצג את ההיבט החומרי של היקום. ביחד הם מסמלים את העובדה שהעולם החומרי חדור ברוח, ואת העובדה שלא ניתן להפריד בין חומר לרוח.
הסמל מייצג את המספר שבע, כשהנקודה שבמרכזו הינה הזרע והמקור של כל שש הספרות האחרות.
בעולם התופעות, המשולש שקודקודו מופנה כלפי מעלה מייצג את החוכמה הנסתרת, והמשולש המופנה כלפי מטה מייצג את החוכמה הגלויה.
המשולשים השלובים מייצגים את הכוח הפסיבי והכוח האקטיבי; הזכר והנקבה; הרוח והחומר.
שלוש הצלעות של המשולש שקודקודו פונה לכיוון מעלה מייצגות את הידע, הידוע, והאובייקט לידיעה. ואילו שלוש הצלעות של המשולש השני מייצגות את הצורה, הצבע והחומר, וכן את ההיבטים של הבריאה, הקיום וההרס של עולם התופעות.
הנחש
מלבד הסמליות שבהיותו מקיף את המשולשים המוזכרים לעיל, היה הנחש עצמו תמיד סמל של חוכמה וריפוי. ההינדים מכנים את האנשים החכמים שלהם "נאגאס" (Nagas – שמשמעו נחש). בתורה אנו מוצאים את נחש הנחושת שכל מי שהביט בו נרפא, והמילה ניחוש שנגזרת מהמלה נחש מלמדת אולי על ידע נסתר כפי שהנחש מסתתר במעבה האדמה. ישוע הפציר בתלמידיו שיהיו "חכמים כנחשים". מה שידוע כאוּרֵיאוּס (או הקוֹבְּרָה המקודש), נראה על מצחו של פרעה המצרי ומציין את קבלתו אל הטקסים המקודשים שבהם נרכש הידע של החוכמה הנסתרת. הנחש הבולע את זנבו מייצג את "מעגליות היקום", האינסופיות של התהליך המחזורי של ההתגלות וההיעלמות של היקום.
ה-אוֹם – (AUM)
סמל זה הינו מילה או צליל, ובסמל התאוסופי הוא נמצא מעל לשאר הסמלים.
שלוש האותיות-AUM מייצגות את השילוש – כתר חכמה ובינה או בהינדואיזם שיווה ווישנו וברהמה. זוהי המילה היוצרת של הלוגוס (האלוהות הפועלת בעולם החומר), הנשמעת בפנימיות של הבריאה כולה ונושאת את היקום.
האום הינו מילת-עוצמה, או מנטרה. מקורה של המילה בהודו, משם הועברה כנראה למצרים, שם היא בוטאה כ 'אֶמְן' (amn). במקורות קבליסטים מופיעה מילה זו כאחד משבעים ושניים השמות של הבורא. כנראה שהמילה "אָמֶן" מקורה במילה זו, והיא בוטאה לראשונה כ-אוֹמֶן (O-main) ורק לאחר מכן שונתה ל-"אָמֶן".
ה-אוֹם הינה מילה מקודשת ביותר, שבדרך-כלל רצוי שלא לבטאה בקול רם, למעט במפגשים בהם שוררת אווירה רוחנית אמיתית – וגם אז יש לעשות זאת בהרמוניה מלאה ומתוך ריכוז על האידיאלים הרוחניים הנעלים ביותר.
בתחתית הסמל מופיע המוטו של התנועה התאוסופית
There is no religion higher than Truth - אין דת הנעלה מהאמת
תאוסופיה בעולם
17.11.1875 - יום הולדתה של האגודה התאוסופית העולמית
השנה היא 1875, ספטמבר
המקום ניו יורק, ארה"ב, בדירתה של הלנה בלבצקי בה התקיימה הרצאה על תולדות המיסטריות של מצרים העתיקה, יוון ורומי, בנוכחות 17 אישים מלומדים בתחומי המדעים והאוקולטיזם [תורת הנסתר].
במהלך ההרצאה התעורר רעיון שזכה לתמימות דעים בין שלושה עמיתים – הלנה בלבצקי , הנרי ס. אולקוט ו- ו. ק. ג'דג' – לגבי הקמת אגודה ללימוד האוקולטיזם [באמצעות פתק שעבר ביניהם].
בהמשך, בכנס יסוד, הוחלט כי אולקוט יהיה ליושב ראש האגודה, ג'דג' יכהן כמזכיר. להלנה לא היה תפקיד מוגדר, אבל למעשה היא הייתה הרוח החיה של כל היוזמה הזו. סמכותה הרוחנית הוכרה בקרב הנוכחים.
איך תיקרא האגודה?
הייתה התלבטות לגבי שם לאגודה. חיפשו שם שיבטא התחלה חדשה בתחום הרוחני, שיצטיין בפתיחות רבה, שיהיה משוחרר מקישור לדת מסוימת או לתנועה רוחנית זו או אחרת. הוחלט על השם תאוסופיה – חכמה אלוהית [תאוס - אלוהות, סופיה - חכמה].
לסיום כינונה של האגודה התאוסופית נערך הכנס החגיגי ב – 17.11.1875 באולם מיט ממוריאל, שהיה לימים אולם הכנסים המרכזי של האגודה התאוסופית בניו יורק.
הלנה בלבצקי רשמה ביומנה בהתרגשות: "הילד נולד, הושע נא" הקריאה "הושע נא" הייתה נפוצה בישראל בתקופת הבית השני. זוהי קריאה של שמחה ותקווה שהילד ילך ויגדל ויתפתח.
התנועה התאוסופית החדשה, צברה במהירות אוהדים רבים מכל המדינות ומכל הדתות.
מה היה סוד משיכתה?
סוד המשיכה שלה היה, כנראה:
- באותו שינוי רענן ורחב אופקים
- באותה התייחסות מכבדת לדתות ולתרבויות מגוונות, בדרכה למצוא את המשותף בין כל אוהדיה שבאו מרקעים שונים - לעומת הנוקשות הדוגמטית של הדתות, מחד ונטיית היתר לספיריטואליזם, מאידך. הסיסמה "אין דת נעלה מן האמת", מבטאת את פתיחותה של התאוסופיה, כ "דת החכמה" לבני כל הדתות, האמונות, הדעות והמסורות.
- התנועה התאוסופית הציגה דרך התפתחותית קונקרטית להשגת ידע עילאי, שיכול להאיר על תעלומות היקום ולהעניק לבני האדם את הבנת משמעות החיים. מייסדי האגודה התאוסופית הבהירו כי התאוסופיה אינה רוחניות ערטילאית, אלא דרך חיים, דרך למימוש המימד הרוחני במציאות הגשמית, בחיי היומיום.
- התאוסופיה תרמה, מראשיתה, למאבק באפליה ובדעות קדומות והציבה אידיאל אנוש-כללי, שנסמך על וגובה על ידי גילוי עובדות מתחום הנסתר.
מתוך הגישה הזו, נוסחו בשנת 1882 שלושה יעדים, שיש לשאוף אליהם - אלה היוו את הבסיס למטרות של האגודה התאוסופית העולמית, שהן נר לרגלי האגודות התאוסופיות ברחבי העולם, כמו אצלנו בישראל:
-
ליצור גרעין של אחווה כלל- אנושית, שבה לא יהיה הבדל על פי מוצא, אמונה, מין וצבע עור
-
לעודד לימוד וחקר הדתות, השקפות העולם והמדעים
-
לחדור לסודות הכמוסים של חוקי הטבע, האדם והיקום
בתוקף הנסיבות, קמה התנועה התאוסופית במערב, אך מייסדיה הבינו שיש צורך לשינוי בדגשים, על מנת שתהפוך לתנועה עולמית ותכלול גם את עולם המזרח. ב- 17 לדצמבר 1878 הפליגו הלנה בלבצקי והנרי ואולקוט להודו, על מנת לבנות גשר עם המזרח ולהתקדם בדרך האזוטרית. הם ערכו מסעות ארוכים ברחבי הודו, נאמו בכנסים וניהלו שיחות אישיות עם מלומדים רבים. הדרך לא הייתה פשוטה, לא תמיד התקבלו באהדה, אך לא וויתרו והמשיכו להפיץ את התורה.
בפברואר 1879 נבחרה למרכז התנועה העיר אדיאר בחוף המזרחי של הודו, ליד מאדרס. נשכר בית קטן ברובע ההינדי של העיר.
בספטמבר 1879 יצא לאור הגיליון הראשון של כתב העת THE THEOSOPHIST.
במאי 1882 רכשה האגודה מגרש של 1500 דונם באדיאר בקרבת מדרס, ליד שפך הנהר אדיאר, כדי לבנות עליו את המרכז העולמי של התאוסופיה.
המעבר לאדיאר היווה שלב חדש בפעילות של התנועה התאוסופית.
אנני בזאנט, תלמידתה המסורה והפעילה, של הלנה בלבצקי, שהייתה בעלת כישורים רוחניים ורטוריים מובהקים, הייתה האדם הנכון במקום הנכון: לאחר שכבר פורסמו ספרי היסוד [איזיס החשופה, התורה הסודית, המפתח לתאוסופיה, קול הדממה], נודעו ברבים והתנועה התבססה במערב ובמזרח, היה צורך לעגן את המפעל התאוסופי בחיי התרבות הכלליים, ובזאנט התאימה למשימה הזו.
אחרי מותה של הלנה בלבצקי, עמדה אנני בזאנט בראש החוג האזוטרי ביחד עם ו. ק. ג'דג'. לאחר מותו של הנרי אולקוט, בשנת 1907, נבחרה בזאנט לנשיאת האגודה וכיהנה במשרה עד למותה בהודו בשנת 1933. היא פעלה נגד המדיניות הקולוניאליסטית הבריטית והייתה חברת הקונגרס הלאומי ההודי. בהנהגתה התרחבה הפעילות התאוסופית ברחבי העולם.
הנער ג. קרישנמורטי שאותו אימצה בזאנט והועידה אותו יחד עם לדביטר להיות "המורה העולמי", גרם לטלטלה באגודה כשהביע את סירובו לשמש בתפקיד.
פילוג התרחש בתנועה בשנת 1902: ד"ר שטיינר שהתחיל את דרכו במסגרת התנועה התאוסופית בשנת 2002 יצא ממנה ויסד את האנתרופוסופיה. דמיון רב קיים בין שתי התנועות הפעילות היום במקביל , התאוסופית והאנתרופוסופית. שתיהן ראויות מאד.
מה בין התאוסופיה לבין האגודה התאוסופית?
מדבריה של הלנה בלבצקי:
"התאוסופיה היא הים האינסופי של האמת האוניברסאלית, אהבה וחכמה, המקרין את ישותו על העולם הארצי. ואילו האגודה התאוסופית היא רק ממשות ארצית המוקרנת מלמעלה. טבעה של התאוסופיה הוא אלוהי, בין אם היא גלויה או נסתרת. ואילו האגודה התאוסופית היא מעשה ידי אדם, והיא שואפת להתעלות למקורה האלוהי. התאוסופיה היא השמש הנצחית של האמת , ואילו האגודה היא כעין כוכב לכת הסובב אותה במסלול המשיכה שלה. האגודה התאוסופית הוקמה על מנת לתרום לכך, שהאנשים ידעו על קיומה של התאוסופיה, ולסייע להם... התאוסופיה עוברת תהליך של זיכוך במהלך התפתחותה."
גם אנחנו, כאגודה תאוסופית בישראל, מתאימים עצמנו לנסיבות המיוחדות, המתפתחות והמשתנות – כשמהות התאוסופיה מאירה את דרכנו.
אמן, כן יהי רצון!
קישורים לאתרים של כמה מהמרכזים התאוסופים בעולם
(התנועה התאוסופית פעילה בכ 60 מדינות)
קישורים לעוד כמה ממרכזי הלימוד התאוסופים ברחבי העולם
International Theosophical Centre
International Theosophical Centre, Naarden
Netherlands
The Krotona Institute of Theosophy, located in Ojai, California, is an international Theosophical center sponsoring the Krotona School of Theosophy, which offers programs in Theosophy for resident students and commuters
The School of the Wisdom is located at the international headquarters of the Theosophical Society in Adyar (Chennai), India
The Golden Link School is located in the Philippines and provides transformational preschool through high school education for less privileged children.