האמת הינה כוח עליון תבוני, וככזה היא מנווטת, מארגנת ולוקחת לעשייה הנכונה.
ומהו כוח עליון?
כוח עליון הוא המנהל את הטבע, לטובת כל החיים בו. כוח עליון הוא מעין ראייה מלמעלה. ראייה של כל המפה, הכוללת את כל הקשרים והחיבורים, שמלמטה אי אפשר לראות אותם, שהרי נמצאים בתוכם.
זוהי ראייה רחבה של החיים, מעבר לענייני היומיום והאגו.

מתוך ראייה כוללת כזו, מכילה האמת את הכול- אינסוף אפשרויות מחד, ומאידך היא ריקה מהיאחזויות ומהווה מרחב של חירות.

האמת אינה מחייבת אלא מאפשרת, אינה צו אלא הזדמנות.

האמת קיימת בתוכנו ומתפקידנו לגלות אותה. האמת האישית נובעת מהאמת האוניברסאלית ומתפקידנו לממש אותה. כלומר, לחיות את האמת האישית: לחשוב, לדבר ולהתנהג בהתאם לה. האמת מקורה בעמקי נשמתנו והחיים על פיה, תורמים להרמוניה שבתוכנו ובעולם.
גילוי האמת עושה שקט פנימי, כי יש משהו בטוח ועליון ויודע כול. הביטחון והשקט משחררים אותנו להתנסויות ואפילו להרפתקאות, מתוך ידיעה שתמיד נוכל לחזור הביתה לאמת ולבחון הכול לאורה.
האמת היא נצחית ונמצאת בתוכנו תמיד. היא מכילה וחובקת. לא מצמיתה. אפשר ללכת ולחזור אליה תמיד. היא אהוב/ה שתמיד בשבילנו.

מהי האמת שלי?
האמת שלי נובעת ממקור אלוהי. ככל שאתקרב לאמת ואחיה לפיה, אתקרב אל היסוד האלוהי שבתוכי.

*משל למה הדבר דומה?
כמו יש שם קרן אור- חוט מקשר, מעבר או מתחת להתנהלות החיצונית, שאיננו מתנתק לעולם. מין חוט גמיש, שיכול להימתח ויכול להיות רפה. כשאני עסוקה בחוץ הוא פשוט מחכה בסבלנות, רפוי ונמצא שם תמיד. הוא נמשך ללא הפסקה, אין בו קרעים, בעוד החוץ מורכב מקטעים קטעים שמושפעים מנסיבות ומצרכים שלי ושל מי שאיתי.
החוט המאיר, כשנכון הוא פעיל ודרוך וכשצריך הוא נח ורפה ומחכה בסבלנות. הוא מחכה לי בסבלנות, כי יודע שאחזור. כי יודע שאין אני בהפסקה אלא רק בהשהיה. שם בפנים אין קטעים נפרדים, אלא רצף, אין הפסקות אלא מנוחות. מנוחה, לפעמים כי הנסיבות החיצוניות מכתיבות זאת ולפעמים מתוך תוכה כדי לנוח ולאגור כוחות.
- הסירי דאגה מליבך, אומרת לי קרן האור, אני פה צופה בך, תומכת, מייעצת. ואם תיפלי, תיפלי לערסל, כי אני גמישה ויכולה להכיל כל צורה וכל משקל.
- מי את הקרן הזו? מה מרכיב אותך? מה עושה אותך כל כך יודעת ונכונה, חזקה וגמישה ותומכת?
את אהבה מכילה וחובקת? את אמת היודעת את עצמך, את חכמה?
את שתיהן בו זמנית: את אהבה- חכמה, חכמה- אהבה. את הנשמה שבתוכי.
- ומי מקשר בינך הקרן לבין מה שקורה בחוץ?
- זהו האומץ שנובע מתוך הרצון, והוא הבסיס למערכת הקשרים ביני לבין הבית החיצוני, האגו - גופי הפיסי רגשותיי ומחשבותיי.
- כן, צריך אומץ כדי לראות שיש משהו נוסף ועמוק מתחת ליומיום, לבקש עזרה ועצה ממך הקרן, להקשיב לך, להתרכך ולהתעדן מהשפעתך, ללמוד ממך קבלה וגמישות מהן ולעשות את הנכון.
האומץ הוא לראות בך, באהבה- חכמה, השראה לחיי היומיום.

מהי האמת שלי?
האמת שלי נובעת ממקור אלוהי. ככל שאתקרב לאמת ואחיה לפיה, אתקרב אל היסוד האלוהי שבתוכי.
מה המשמעות המיוחדת של אלוהים בשבילי?
מה התפקיד של הכוח העליון?
ומה רצון האלוהים? קארל יונג אומר: "דרוש וחקור מידי יום את רצון האלוהים."
מתפקידי לגלות את האמת שלי.
עלי לגלות את נתיב הזרימה של הנחל הייחודי שלי מהמקור אי שם במרומי ההרים, אל הים האוניברסאלי.
מהי מהות הטוב העילאי שאליו אני מתאווה? למה אני כמהה?
מה המובחר שמציעים לי החיים?
מה מניע אותי?
הנה מה שעולה מתוכי:
* כמיהה לחירות
לזרום עם השינויים. להשתנות, להתפתח, לשחרר ולנוע קדימה.

זרימה מביאה לי חווית חירות, כי זרימה מנקה ממחסומים ופלונטרים, מאפשרת מרחב, מרחב של חופש. חופש מלהיות כבולה לישן, לדעות לחסימות למיניהן. חופש מהצמדות לרגשות מצמיתים שיוצרת גבולות ביני לזולת, יוצרת נפרדות. להיות חופשייה זה לשחרר את ההיצמדויות והיאחזויות.
להיות בחירות, כתוצאה מזרימה המשחררת חסימות ובורות, מביא אותי להבנה שאני חלק מיקום שזורם כל הזמן, שאני חופשיה בתוכו ויש בו מקום לכולם.
אינני אסירה בבית כלא האגו.
אני יוצאת מהמעגל הסגור ונהיית ספיראלה. לא חזרה על עצמי ועל כל מה שרוחש שם באגו, אלא עליית מדרגה כל פעם, בכול סיבוב.
זו פריצת דרך שמבוססת על אומץ.

* ידיעה שאני לא לבד
כי יש כוח עליון מכיל ומנווט. מהות גדולה חובקת, הנמצאת בתוכי תמיד. אני אהובה וראויה לאהבה. אני שייכת ליקום. הכוח העליון הוא אוניברסאלי ואינטימי בו זמנית – הוא בשביל כולם ובו זמנית ייחודי בשבילי. יש בו שפע בלתי מוגבל ומקום לכולם – תובנה שעוזרת לי להימנע מקנאה, למשל, הנובעת מתוך תחושת חוסר ומדאגה שהאחר גוזל ממני את חלקי.
ידיעת האהבה מנטרלת מאבקים בתוכי ועם זולתי.
היקום הינו בית ענקי אינסופי שבתוכו יש בתים פרטיים. יש בו מקום לאין סוף בתים פרטים ואינטימיים. שילוב נפלא של אוניברסאליים עם אינדיווידואליזם.
* התכוונות לנתינה לשם נתינה
לתת ממקום נקי, ושלא כדי לקבל תמורה [הוקרה, עליה בערך עצמי, השתמטות או דחייה מלטפל בבעיות פנימיות...]
* התפעמות מול יופי והרמוניה
כי יופי דוחה קנאה ושנאה, מונע נפרדות. התפעמות מיופי ומהרמוניה מחברים ביני לזולתי, מקרבים לאחדות.
לדוגמה, יכולה להיות נוכחת בחברת זרים מול מראה של יופי, ולהתחלק בחוויות כאילו הכרנו מימים ימימה. יופי יכול להתבטא בטבע, ביצירת אומנות, בדברי חכמה נעלים, בתכונה מופלאה של אדם מואר...
התפעמות מיופי גורמת לזרים להיות קרובים סביב משהו נעלה משותף. היומיום גורם לנפרדות, בעוד שמה שמעבר לכך, כמו יופי והרמוניה, לוקח אותנו לאחדות.

אומץ – מהו ?
אומץ לחיות את האמת שלי, זה לחיות את מה שנועדתי להיות. זה לא להמציא את הגלגל, אלא לראות שהוא קיים.
כלומר, לעשות שינויים שיקרבו ליישום האמת. הדלת לשינוי בעצם פתוחה. היא אינה נעולה במפתח, יש רק לשים את היד על הידית ולפתוח אותה. לכך צריך אומץ - אמונה כי אפשר.
"יש אי אפשר ויש איים של אפשר". מתפקידי להרחיב את האיים האלה ליבשת פורחת וחיה, כי "חיים אמיתיים מתרחשים כאשר שינויים זעירים קורים", במילותיו של לב טולסטוי.

אומץ נובע מהרצון הפנימי והגבוה שלנו [בשונה מהתשוקה שמושפעת מגורמים חיצוניים].
מהי הדרך? איזו איכות ותרגול יקרבו אותנו לכך?

הדרך היא התבוננות פנימה וקשב לעצמנו:
*להתבונן בזרימת האנרגיה שבתוכי, מבלי לחסום אותה עם המוכר וה"בטוח". אומץ זה לשחרר אחיזה בישן, בדעות נחרצות, בדעות קדומות, בעמדות קצרות רואי.
*לראות תחושת חוסר- פנימי שמנהלת אותנו, להכיל אותה, לבקש ולקבל עזרה. אומץ הוא לקבל נדיבות לב שמוצעת לנו, גם אם יש בכך הודאה בכישלון אישי.
*האומץ הוא שלא לברוח מהמחסומים הפנימיים, שניתן לכנותם גם "לחצני מצוקה", אלא להתמודד איתם. רק הסרת המחסומים, ולו התכוונות ועבודה פנימית לכך, תביא אותנו לגילוי המיטב שבתוכנו, "טבע הבודהה" שבתוכנו, ה"אמת – אהבה" או "אהבה – אמת" שהם אחד גבוה הנמצא בכל אחד מאיתנו.

*זוהי גדולה להודות בטעות ובעצם זהו תנאי המאפשר להימנע משגיאות דומות בעתיד. לראות את הטעות זוהי התחלת הדרך להשתחרר ממנה. חשוב מאוד לא להלקות עצמנו על הטעות, אלא לחקור אותה וללמוד ממנה להמשך החיים. זהו תרגול בשחרור מהיאחזות, המנקה את המינד שלנו ומאפשר לאמת שבתוכנו להתגלות, מתוך המסכים - המסכות של האגו שלנו. *להאמין בכוחות שבתוכנו ולהעז ליצור משהו חדש – רעיון או תובנה, מעשה אמנות, הרגל התנהגותי, דפוס רגשי, הפנמת מחשבה חיובית חדשה ועוד – וכך להשתתף בעבודת הבורא. לכך נדרשת תעוזה. *וגם לבטוח ב"יש". לסמוך על היקום היודע כול, להשליך את יהבנו על הבריאה כמקור לשפע... להתמסר לזרימת חיים. לשחרר שליטה ולתת לדברים להיות, מתוך ידיעה שיש כוח תבוני שיודע את האמת ויש לו את כוח האהבה לממש את האמת.

ה א ה ב ה
היא המניעה את החיים. היא המקשרת בין האמת לאומץ. היא הגג של הבית הרוחני שלנו.
האהבה הינה הוצאת האמת מן הכוח אל הפועל. היא העשייה, מתוך שפע פנימי הנמצא בכל אחד מאיתנו.

כדי להיות באהבה, יש לתרגל אהבה לעצמנו ולזולת:
לקבל ולהכיל של עצמנו ואת האחר, לסלוח ולשחרר חסימות, להאיר את הדרך כך שיתגלו יופי, הרמוניה ואחדות.
אהבה היא לאפשר ולסייע לעצמנו ולזולת לחיות כבני חורין. להיות מאושרים. האהבה הינה מקור אינסופי של אנרגיה, הנמצא בכל אחד מאיתנו.
מתפקידנו לחיות את האהבה.

לסיום
אומץ, אמת ואהבה - שביקשתי לבטאם כמניעים את החיים- הלא הם בלשונה של אנני בזאנט, בספרה "תורת הקארמה" - שלושת היבטי התודעה.
שלושת היבטי התודעה, הינם שלושת אופני ההשפעה של האדם על הסביבה, הנובעים מה "עצמי הגבוה", והם:
הרצון - הכוח למקד את כל האנרגיות לאחת, ריכוז פנימי הבונה אומץ.
החשיבה - הכוח להיעשות מודע לעולם החיצוני, על בסיס האמת הפנימית הנובעת מהאמת האוניברסאלית.
העשייה - הכוח המשפיע ישירות על הסביבה, בדרך האהבה.