מה קורה לנו כשאנחנו מתעוררים בבוקר שלאחר שנת לילה? אנחנו מתעוררים למודעות הרגילה והטבעית שלנו, כפי שהייתה לפני ששקענו בשינה. ההבדל היחיד ברוב המקרים הוא שהגוף והמוח מרגישים מרועננים. אותו דבר תופס לגבי ההתעוררות שבה אנחנו דנים כאן. אנחנו מתעוררים לרמה עמוקה יותר של תודעה, או מודעות, שהוא מצב ההוויה האמיתי שלנו שבו אנחנו רואים, חושבים, מרגישים ופועלים. אנחנו מתעוררים למה שהננו באמת. מצב התעוררות זה למה שאנחנו באמת, ניתן להבין גם בדרך אחרת – בדרך של היזכרות. אפלטון אמר, שידע הוא פשוט מצב של היזכרות. וכפי שקדוש סוּפי ניסח בתמציתיות: "היזכרות היא למעשה תהליך שבו שוכחים את כל הדברים חוץ מההיזכרות בדבר האחד – החיים האוניברסאליים שמצויים בנו ובכל יתר הברואים".

ברכה אלרון: יו"ר האגודה התאוסופית בישראל, מרצה ומנחה; מפתחת את תכניות הפעילות השנתית, פרויקטים ומערכים להנחיה. בעלת תואר שני בחינוך באוניברסיטת בר אילן, עם ניסיון של שלושים שנה בהנחיית מורים ומנהלים, ניהול שני בתי ספר, פיתוח תכניות לימודים בתחום ההומניסטי והוראה.

אנו מוצפים בימים אלה בפרץ של יצירתיות המגיע אלינו באמצעי התקשורת המגוונים – שירים וסרטונים, צילומים וציורים, קטעי הומור, דברי חידודין, דברי חכמה, עתידנות... כל אלה יש בהם להסיח דעתנו, במידה מסוימת, מהפחד לחלות, מתסכול שבאי יכולת להשפיע על החוץ, מקשיים קיומיים.

אך למעשה, גלי התקשורת המגיעים אלינו מגבירים את הרעש שבתוכנו. הרעש מגביר את אי השקט שמגביר את המצוקה, כמו כדור שלג המתגלגל במדרון והופך בדרכו למטה לגוש גדול המסכן אותנו, פיסית ונפשית.

ד"ר י. ק. טאימני: היה פרופסור לכימיה באוניברסיטה של אלהבאד בהודו. הוא היה תלמיד מעמיק של התאוסופיה ושל Kashmir Saivism. המאמר תורגם מהתאוסופיסט, ספטמבר 2005.

תורת הסוד.... שופכת אור על בעיה פילוסופית חשובה, של הרצון החופשי והגורל. המילים האלה מייצגות שתי השקפות מנוגדות ביחס לשאלה, אם האדם הוא אדון לגורלו. יש אנשים שהינם, מטבעם או בשל אי הבנה של תיאוריות דתיות, בעלי גישה פטליסטית(1) כלפי בעיות החיים. הם חושבים שהעתיד כולו כבר נקבע מראש על ידי אלוהים או על ידי חוקי הקארמה ושאי אפשר לעשות דבר, אלא להפקיד את עצמנו בידיו של גורל שאין לשנותו. דרך החשיבה הזאת, ובעקבותיה דרך חיים בלתי נבונה, מובילה בהכרח להתפתחות של מנטאליות שלילית או פסיבית, וחותרת תחת כל מאמץ ויוזמה בחיים...

ד"ר בריאן הארדינג: חבר האגודה התאוסופית בבריסביין, ובעבר עיתונאי וחוקר מדע. המאמר תורגם מתוך הרבעון "תאוסופיה באוסטרליה", חוברת יוני 2011.

במאמר זה, צירוף המילים מדע ודת מתייחס בעיקר לחומרנות המדעית המערבית ולדת הנוצרית, שבהן השקפות דוגמתיות מבוצרות בחוזקה מתעמתות זו עם זו במשך מאות שנים. התהליך הפילוסופי של אלפרד נורת' וויטהד (1) והתהליך התאולוגי הנגזר ממנו, מציעים פיוס בין שתי השקפות העולם הללו, בתנאי שגם הדת וגם המדע מסכימים שניהם לוותר מעט.
וויטהד היה מתמטיקאי ופיזיקאי אנגלי שהפך לפילוסוף. הוא למד בטריניטי קולג' שבקיימברידג', ולאחר מכן עבד באוניברסיטה ובקולג'ים של הממלכה בלונדון. בשנת 1924, כשהיה בן שישים ושלוש, הוא הוזמן ללמד פילוסופיה באוניברסיטת הארווארד. הוא בילה את שארית חייו בארצות הברית, שם מת בשנת 1947.

אברהם אורון: ריכז בעבר את פעילות האגודה התאוסופית בישראל וערך את כתב העת לתאוסופיה "אור". מנחה קורסים לתאוסופיה וחוכמת הרגשות, מחברם של הספר "דרך האור" ושל מאמרים רבים בנושאים שקשורים לתאוסופיה, תודעה ומדיטציה.

כולנו, כל בני האדם, ואולי הבריאה כולה, נמצאים במסע של התפתחות שמוביל אל החוכמה ואל ההארה.

האדם הוא במהותו תודעה, הוא רוח חופשייה, אבל כשהוא מתבונן במראה ובטוח שהדמות שהוא רואה שם זה הוא – אז הוא שרוי בבורות גדולה, כבול בבורות.

האדם חווה את המציאות הפיזית באמצעות חמשת חושיו, אך כשהוא נצמד למציאות הפיזית ורואה בה את המציאות היחידה – אז הוא שרוי באשליה.

באמצעות חמשת החושים חווה האדם הנאה ודחייה. ישנם טעמים מהנים ויש דוחים, וכך לגבי כל החושים. כשהאדם חווה הנאה והדבר נחרט בו, מתעוררת בו התשוקה לחוות הנאה זו שוב. כשהתודעה שרויה בבורות ובאשליה, היא נצמדת ומתמכרת להנאות החושים, כי עדיין לא גילתה את מקור האושר שבתוכה.

ראדהא בורנייה: הגברת ראדהא בורנייה היתה הנשיאה הבינלאומית של האגודה התאוסופית. היא גם המחברת של הספרים: "התחדשות אנושית" ו-"אין דרך אחרת". מאמר זה נלקח מתוך "התאוסופיסט", חוברת מאי 2001, ונכלל בכתב העת לתאוסופיה "אור" מס' 95

נושא ההתכַּוְנְנוּת חיוני בחשיבותו לאנושות. בהיותנו בלתי מכוּוְנָנִים עם אנשים אחרים, עם הסביבה ועם עצמנו, עשינו נזק עצום למערכות היחסים ההדדיות ולהתקדמות של עצמנו. את הנזק שאנו עושים לעצמנו אי אפשר להפריד בשום מקרה מן הנזק שאנחנו עושים לאחרים. אנחנו אחראים לכול. אלה שהם מכווננים ושלמים עם עצמם, מקרינים הרמוניה ואושר באשר יילכו ובמה שיעשו. מאידך, כשחסרה הרמוניה פנימית, זה גורם לחוסר הרמוניה חיצונית. נוסף על כך, כפי שנאמר ב"קול הדממה": "לפני שתוכל הנשמה לראות, עליה להשיג הרמוניה פנימית". כל חוסר הרמוניה מעוות את הראייה ומעכב את התקדמותו של האדם.

המאמר לקוח מתוך "The Quest", חוברת September-October 2008.

מר ויסנט האו צ'ין הוא נשיא האגודה התאוסופית בפיליפינים; מייסד ויו"ר בית-ספר "שלשלת הזהב", המתמקד בהבאת רעיונות ועקרונות תאוסופיים לילדי בית-הספר היסודי; ועורך הוצאת המהדורה הכרונולוגית של מכתבי המאסטרים אל א.פ.סינט. מאמר זה לקוח מהרצאה שהעביר בהתכנסות הלאומית בקיץ 2007.

אדם פוגש בחוכמה הנצחית בעיקר בשתי דרכים: האחת דרך ספרים, והאחרת באמצעות אנשים. אני מאמין שהדרך השנייה יוצרת השפעה גדולה יותר על אדם ללכת בדרך הרוחנית. אני עשוי לקרוא ספר על קארמה, ולאחר קריאתו להניע בראשי ולומר: "הו, כן, זוהי אמת. אני מאמין בקארמה", ובזאת מסתיים העניין. נדיר שקריאת ספר לבדה תגרום לשינוי בסיסי בנתיב חייו של אדם, למרות שזה קורה. אבל, כשאנחנו פוגשים אדם שחייו מעוררים בנו תגובה רגשית אמיתית, ואנחנו נחשפים לאדם כזה לאורך זמן, אז אנחנו מבינים את כוחה של התחברות כזאת ליצירת נקודות מפנה בחיינו. הרשו נא לי לחלוק עמכם ארבעה היבטים של הכוח שבחיבור ארוך-טווח שכזה עם אנשים משופעים ברוחניות – במקרה שלנו, הסאנגהא (Sangha – קהילה) התאוסופית.

מרי אנדרסון: היתה סגנית נשיאת האגודה התאוסופית הבינלאומית, והרצתה בישראל ומקומות רבים בעולם. במקור פורסם המאמר תחת הכותרת "גילוי עצמי וחינוך".

המושגים גילוי וחינוך מבטאים רעיון דומה: "לגלות" משמעו להסיר כיסוי, לחשוף דבר-מה חבוי או נעלם. "לחנך" מורה לחלץ משהו סמוי: להוציא מן הכוח אל הפועל.

פרק 13 מהספר : תאוסופיה – חקר טבעם הרוחני של החיים ושל האדם.

...כאן בעולם המערבי התרגלנו להפריד בין היבט החיים של ענייני העולם הזה לבין ההיבט הרוחני, כאילו השניים מנוגדים זה לזה. נטינו להשתמש בשתי מערכות של ערכים, האחת בעלת אידיאלים רוחניים גבוהים לשבת, ואז, ביום ראשון בבוקר, אנחנו עוברים לענייני העולם הזה עם מערכת ערכים שונה לחלוטין. פיצול הערכים הזה אינו מציאותי, כי למעשה העולם החומרי הוא הצורה והרוח היא החיים, שמבוטאים דרך הצורה. הרוח נפרדת מן הגוף, אין לה אמצעי לביטוי אלא אם יש צורה, שדרכה החיים יכולים להתבטא. אם הרוח חדלה להתגלות דרך צורה, הצורה מצומצמת לדבר מת, היא הפכה לגוויה. מנקודת המבט התאוסופית, כל תהליך ההתפתחות הוא תהליך של עשיית העולם וכל אשר בו לביטוי מושלם של החיים האלוהיים שבתוכו.

אברהם אורון: ריכז בעבר את פעילות האגודה התאוסופית בישראל וערך את כתב העת לתאוסופיה "אור". מנחה קורסים לתאוסופיה וחוכמת הרגשות, מחברם של הספר "דרך האור" ושל מאמרים רבים בנושאים שקשורים לתאוסופיה, תודעה ומדיטציה.

לפני שנוכל אולי לדבר על ההתמרה ננסה להבין מה אנחנו מתמירים, מהי תודעה, והאם אפשר בכלל לדעת את התודעה?
ואם נאמר שהתודעה היא מימד בלתי מוחשי של עצמנו שמעניק לנו את הפוטנציאל להיות מודעים, נבונים ורגישים, האם זה יתרום לנו עוד משהו כדי שנוכל להבין מהי תודעה?
האם יתכן שהאדם הוא במהותו רסיס מהתודעה האוניברסאלית והגוף הוא הכלי של התודעה, הוא הבית שבו היא שוכנת, הוא הלבוש שהיא לובשת.

שרי רם: מר שרי רם היה הנשיא החמישי של האגודה התאוסופית.

מה שאנו לומדים אינו אלא האלף-בית של חיים רוחניים. עלינו ללמוד, למשל, להיות מודעים כיצד אנו חיים. אז מגיע זמן, שברגע שאנו חושבים או אומרים משהו, או חורצים משפט המבוסס על תגובה אישית בניגוד לכל מה שאנו מבינים כמטרת החיים – אנו יודעים שפרטנו על המיתר הלא נכון.

המאמר תומצת מתוך "מדע הוליסטי וערכים אנושיים", בהוצאת האגודה התאוסופית באדיאר, צ'נאי, הודו – והופיע ב-Theosophical Digest, חוברת הרבעון השלישי של שנת 2006. אדי ד. בילימוריה הוא דוקטור לפיזיקה ומרצה מטעם האגודה התאוסופית

סקר מקיף של חייו
....בשנת 1642 מת גליליאו. באותה שנה נולד ניוטון טרם זמנו באחוזת וולת'טורפּ, מחוז לינקולן, שעה לאחר חצות הליל ב-25 בדצמבר 1642, בליל הירח המלא – המתנה הגדולה ביותר שהעניקה אנגליה לכבוד חג המולד לאנושות כולה. כילד חולני, שלא ציפו כי יחיה, הוא היה באמת כה קטן עד שאפשר היה להכניסו לקנקן של רבע גלון. נולד למשפחת איכרים, אמו היתה אישה פשוטה שבקושי ידעה קרוא וכתוב. ואביו האיכר? הוא היה שתיין פרוע שלא ידע קרוא וכתוב כלל. זאת באשר לבסיס גנטי או סביבתי לכך, שניוטון יתגלה כגאון.

פרק ט' מתוך ספרו: "ריכוז מדיטציה ובניית אופי", בהוצאת האגודה התאוסופית בישראל.

בכל מעשינו ומחשבותינו אנו עובדים הלוך ושוב בין שני הקטבים של הווייתנו – מתקדמים אל החוץ וחוזרים פנימה, כשבשתי הפעולות הללו אנו הופכים ליותר ויותר ערים וחיים, עד שאנו רוכשים בגרות מספקת כדי לאחד את שתיהן יחד.

ברכה אלרון: יו"ר האגודה התאוסופית בישראל, מרצה ומנחה; מפתחת את תכניות הפעילות השנתית, פרויקטים ומערכים להנחיה. בעלת תואר שני בחינוך באוניברסיטת בר אילן, עם ניסיון של שלושים שנה בהנחיית מורים ומנהלים, ניהול שני בתי ספר, פיתוח תכניות לימודים בתחום ההומניסטי והוראה.

מה אני מחפשת? מה אני מבקשת לגלות? מהו מעין החכמה בשבילי?"
בחוויה שלי זהו המקום בתוכי שממנו נובע משהו חדש, יצירה חדשה, כמו: תובנה [לגבי עצמי ולגבי קשרי עם הזולת], רעיון, שיר, סיפור קצר.
זהו מקום עלום, נסתר, קסום, ויחד עם זאת: הוא נמצא שם תמיד ופועל כחלק טבעי מחיי היומיום שלי.
זוהי איכות הקסם שהיא מעבר למה שגלוי בגוף הפיסי, ברגשות ובמחשבות. זוהי האיכות הנסתרת ביחס לפשט שלהם.

ברכה אלרון: יו"ר האגודה התאוסופית בישראל, מרצה ומנחה; מפתחת את תכניות הפעילות השנתית, פרויקטים ומערכים להנחיה. בעלת תואר שני בחינוך באוניברסיטת בר אילן, עם ניסיון של שלושים שנה בהנחיית מורים ומנהלים, ניהול שני בתי ספר, פיתוח תכניות לימודים בתחום ההומניסטי והוראה.

אם החיים הם זרימת אנרגיה, כי אז האמת מראה את תנועת האנרגיה של היקום, את הכיוון; האומץ מאפשר את הזרימה וההתפתחות, באמצעות העבודה הפנימית; האהבה היא המניעה את החיים.
האמת מתבטאת במחשבה בהירה וצלולה, האומץ נובע מהרצון לממש את האמת, האהבה היא העשייה – המימוש.
אמת – מהי ?
אמת היא נביעה אינסופית של טוב. היא תנועה וזרימה של אנרגיה הגדלה ומתפתחת. כך מהווה האמת כוח יצירה המפיח חיים בכול, שאנו חלק ממנו.

שירלי ניקולסון: עורכת הוצאת הספרים התאוסופית Quest books ומחברת של ספרים ומאמרים רבים בנושאים תאוסופים ואחרים.
מאמר זה הנו פרק ראשון מתוך ספרה של שירלי ניקולסון Ancient wisdom modern insight

דממה שאינה מהעולם הזה נופלת על הכל. ציוץ הציפורים נמוג, ובעלי חיים קטנים אינם מתרוצצים סביב. התנועה פסקה כליל, ואנשים עומדים בשקט ומביטים למעלה לשמיים. למרות שכמעט שעת צהריים, השמיים הבהירים מתקדרים, והאור שנשאר עוטה גוון צהבהב מסתורי. הדממה והאפלה מעמיקות עד כי נדמה שהעולם צלל לתוך דמדומים נטולי זמן. נדמה שכל החיים עמדו מלכת. ואז, באופן בלתי מורגש כמעט, האור הצהוב מתגנב חזרה, ומתבהר בהדרגה. עד מהרה קולות הטבע מתחילים לזמזם, ואנשים שוב נעים בפעולותיהם היומיומיות הרגילות. העולם חוזר לחיים, והקצב הרגיל שלו מתחדש.

דניאל אודואן: סופרת מוזיקאית ומרצה לתאוסופיה ברחבי העולם

בימים טרופים אלה עשויים להתעורר בלבנו ספקות לגבי "התקדמות" האנושות, לאור התורה התאוסופית (האבולוציה של התודעה). יש לנו סיבות טובות לנסות לחקור את מקומו של האדם ביקום. בודהא, שנקארה, הלנה בלווצקי ומורים אחרים אמרו שהיוולדות בגוף אדם היא הזדמנות נדירה - "הגדולה ביותר אשר יצור חושב זוכה בה". מאחר ואדם הוא היצור החושב הבלבדי המודע לעצמו שניחן במודעות זו, המאפשרת לו להקשות שאלות, רק הוא זה שיכול לחקור אודות חשיבות החיים. הוא בלבד מבין את התהליך האבולוציוני ומשתף עמו פעולה. רק הוא יכול לעקוב אחר שביל התמורה העצמית. בין שמים וארץ בין "גובה" ומעמקי ההגשמה - בו בלבד יכולה המודעות העצמית לפרוח במלואה.

פ. קרישנה: פרופסור פ. קרישנה, חבר ותיק באגודה התאוסופית, הוא מזכיר המרכז החינוכי ראג'גאט, קרן קרישנמורטי ההודית, בואראנאסי.

דיאלוג כצורת למידה
עלינו להבחין בין שני סוגי למידה. קיימת הלמידה שהיא צבירת ידע, שהיא עניין של זמן ומאמץ. בבסיסה היא טיפוח של כישורים או של חשיבה וזיכרון. ישנה גם למידה חשובה יותר, שהיא היכולת להבחין במה שהוא אמת ולהיפטר ממה שאינו אמת, ובכך להגיע אל המשמעות והחשיבות של כל דבר בחיים, כולל אהבה, דת, יופי ומוות. הלמידה הזו אינה מצטברת, לכן איננה עניין של זמן. יש לה טבע של מודעות הוליסטית , הבנה מעמיקה, ראייה ארוכת-טווח, חוכמה וחמלה. עם הזמן גדלים בהכרח הידיעה והניסיון של האדם, אך לא חוכמתו. רק כשלמיינד יש תובנה יותר מעמיקה, או תפישה ישירה של האמת, האשליה מתפוגגת ויש חוכמה, או הבנה גדולה יותר של החיים. שימור המיינד במצב כזה של דיאלוג, הוא אמנות הלמידה.

ברכה אלרון: יו"ר האגודה התאוסופית בישראל, מרצה ומנחה; מפתחת את תכניות הפעילות השנתית, פרויקטים ומערכים להנחיה. בעלת תואר שני בחינוך באוניברסיטת בר אילן, עם ניסיון של שלושים שנה בהנחיית מורים ומנהלים, ניהול שני בתי ספר, פיתוח תכניות לימודים בתחום ההומניסטי והוראה.

המחשבה הינה כוח שיכול לרפא ויכול להרוג; המחשבה יכולה לנווט אותנו לחיים שלווים או לחיי מצוקה. כשאנחנו נותנים למחשבה לנהל את חיינו, איננו המנהיגים של עצמנו, אנחנו מאבדים את השליטה על חיינו.

אך אפשר גם אחרת.

אפשר לחנך את המינד [שדה המחשבות] ולאמן אותו, כך שנוכל לבחור את תוכן המחשבות ואיכותן- לנטוע מחשבות חיוביות ולשחרר מחשבות מקובעות ומזיקות. לאמן את המינד להיות בשקט, להקשיב, להתבונן.