אנו מוצפים בימים אלה בפרץ של יצירתיות המגיע אלינו באמצעי התקשורת המגוונים – שירים וסרטונים, צילומים וציורים, קטעי הומור, דברי חידודין, דברי חכמה, עתידנות... כל אלה יש בהם להסיח דעתנו, במידה מסוימת, מהפחד לחלות, מתסכול שבאי יכולת להשפיע על החוץ, מקשיים קיומיים.

אך למעשה, גלי התקשורת המגיעים אלינו מגבירים את הרעש שבתוכנו. הרעש מגביר את אי השקט שמגביר את המצוקה, כמו כדור שלג המתגלגל במדרון והופך בדרכו למטה לגוש גדול המסכן אותנו, פיסית ונפשית.
​
אין ביכולתנו לשנות את הנסיבות החיצוניות. אנו כן יכולים להשפיע על מצבנו הפנימי. אנו יכולים ליצור בתוכנו שקט, שקט בעין הסערה. שקט שייקח אותנו למקור של אור ואהבה בתוכנו.

זו תהיה היצירה שלנו בעת קורונה, שתשרת אותנו ואת הסביבה שלנו עכשיו ולכל ימי חיינו. כי ככל שנתמיד בעצירות לרגעי שקט, בהקדשת זמן ומרחב למדיטציה, כך נרחיב ונעמיק את יכולתנו לחיות בשלום עם עצמנו ועם האחרים. רגעי השקט והמדיטציה מתחילים ומסתיימים, אך השפעתם הולכת ומצטברת.

"פעמון המקדש משתתק אבל הצליל ממשיך להדהד בתוך הפרחים" משורר הזן בשו

לא פשוט להתמודד עם הרעש של המינד הדחוס והפטפטן, עם הרגשות הנעים והגועשים, הגוף הפיסי חסר המנוחה המבקש לפצות עצמו.

הניתן הזדמנות לדרך כזו:
"היה קשוב למנגינת החיים. בקשנה והייה קשוב אליה קודם בתוך ליבך-שלך. בתחילה יכול אתה לומר: "היא איננה שם. כל-אימת שאני מחפש, איני שומע אלא צלילים צורמים." העמק להתבונן. אם תשוב ותנחל אכזבה, עצור והעמק עוד להתבונן. יש לחן טבוע בליבו של כל אדם, מעיין ניסתר. יכול הוא להיות חבוי ומוצנע כליל, אף נידון לאלם, ואולם הוא קיים. בעצם יסוד הווייתך תמצא אמונה, תיקווה ואהבה." מתוך "אור על השביל", מאת מייבל קולינס

ננסה פחות להיצמד לנסיבות ולרעשים, רעשי האישיות שלנו ורעשי החוץ. ניתן לעצמנו הפוגות, רגעים שבהם פשוט, נשב וננשום... נתרווח וניפתח למה שיש...

"המדיטציה היא כמו רוח קלה החודרת פנימה, כאשר הינך מותיר את החלון פתוח; היא באה רק כאשר אינך שם כלל, והעדנה שהיא מביאה עימה הינה ללא משך." קרישנמורטי

"מצב של שקט פנימי בתוך האדם עצמו אינו מושג במאמץ. הוא צריך להתהוות בעצמו, ויתהווה כשהאדם יסלק כל סיבה למחלוקת בתוך המיינד שלו ובתוך ליבו. השקט הפנימי מתעורר ממצב של חירות פנימית מהשפעות שגורמות לאי-סדר ומלחצים מעַוותים השקט הפנימי שמתעורר מעצם האופן של חיי אדם ופעולותיו איננו, דומם כמו מים עומדים בבריכה שאין לה אפשרות לנקות את עצמה, אלא הוא תחושה עמוקה שנובעת ממעמקים ומתפשטת בכל הוויית האדם כזרם שעולה על גדותיו". שרי רם

"אין זה עניין של שינוי, אלא של אי הצמדות לדבר, של פקיחת עיניים ופתיחת הלב. לאפשר לעצמנו להיעשות שקופים וחדירים לאור הזוהר תמיד. זאת מדיטציה: להחזיר לעצמנו את טבענו האמיתי ולגלות תחושה אדירה של רוגע ושלווה, מקום נרחב בלב, בעיצומם של חיינו." ג'ק קורנפילד

מה נדרש כדי להיות בשקט, בקשב, במדיטציה?

"מודעות. מה שנדרש באופן בסיסי, בכל אופן, אינו הדחקה אלא עירנות והתבוננות מקרוב אל תנועת הרגשות והמחשבות ואל הסתגלות המַחשָׁב (mind). דרך העירנות וההתבוננות מקרוב מגיע מימוש גדל והולך של הטבע האמיתי של הדברים, וזה מוליך אל שקיעה טבעית, ספונטאנית, ואז אל הפסקה של המגמות הגחמניות של החושים ושל המַחשָׁב, כשזה האחרון מוזכר לעתים קרובות כראג'ה (rajah), מלך החושים." סורנדרה נאראיאן

"להיות כל- כך לגמרי פתוח, פגיע – להרים, לים ולאדם – זה עצם מהותה של המדיטציה. להיות חסר התנגדות לחלוטין, להיות חסר סייגים פנימיים כלפי כל דבר, להיות חופשי באמת, לגמרי, מכל הדחפים הקטנים, הכפיות והדרישות, עם כל הסתירות והצביעויות, זה ללכת בחיים בזרועות פתוחות". קרישנמורטי

הלנה בלבצקי מגדירה במילים אלה את תמצית המדיטציה:

"מדיטציה הינה הכמיהה הסמויה של העצמי הפנימי אל האינסוף"

אכן, זו פסגה של התפתחות רוחנית - הכרת העצמי הפנימי שלנו וחיבור לגבוה.

"ההכרה העליונה נמצאת בתוכך... והיא תופיע. תראה, שזוהר ההכרה העליונה יאיר את כל ישותך הפנימית. היא כנהר תת-קרקעי בתוכך. הסר את חולות התודעה ותמצא את המים הצלולים והקרירים שלה בפנים." שרי שרי אננדמורטי

למדיטציה יש השפעות חיוביות נוספות, לאלה המתרגלים בהתמדה:
"פיזית: המדיטציה מביאה לא רק הרפיה לגוף, אלא גם אגירה של אנרגיה חיונית המסייעת לגוף לרפא את עצמו באופן טבעי ולהתגבר על-ידי כך על מחלות ביתר יעילות.

נפשית: המדיטציה היא דרך טבעית להתגבר על חולשות נפשיות, מעצורים ותסביכים שונים כגון בושה, יהירות, רחמים עצמיים, שחצנות, פחד, עצלנות וכעס המדכאים את התנהגותנו הספונטאנית והטבעית.

מנטלית: המדיטציה מגבירה את כוח-רצוננו, משפרת את הריכוז, מחדדת את שיפוטנו ומאפשרת ביטוי מלא של כישרונותינו ותכונותינו החיוביים." שרי שרי אננדמורטי

ובמילים אחרות:

להרגיש יתר שלווה.

להתגבר על אכזבה או על צער עמוק.

להתגבר על כאב, פיזי או נפשי.

לשפר את הבריאות הפיסית והנפשית.

לנפץ מסגרות, הרגלים שליליים.

להיעשות יותר רגישים, פחות רגשניים.

לפתור בעיות באופן מיטיב ומעצים.

להיפתח לאחרים ולטבע, לחוות את האחווה והאחדות בינינו

להנות ממערכות יחסים בריאות ובריאות

למצוא מה אנו רוצים באמת... ולממש

ועוד ועוד

אם אתם עדין לא שם, עכשיו הוא הרגע להתחיל!
"לשם כך חיוני שבתחילה נשקיט את המחשב (mind), משימה שאינה קלה כלל ועיקר. ייתכן שבתחילה מאמצינו לא יהיו כה מוצלחים, אך לפחות אנו יכולים להרגיע את המחשב במידה שאנו מפחיתים את המולת המחשבות.
במידה מסוימת כמעט כל אחד שרוצה לנסות יכול להגיע לצעד ראשוני זה.
ההצעות הבאות יכולות לעזור:
• שבו בשקט דקה או שתיים ונשמו מספר נשימות עמוקות. היו מודעים לכל מתח פיזי ונסו להרפות אותו במתינות.
• תוך כדי התרכזות בהשקטת המחשב, חשבו על עץ, או הר, או כל מקום בטבע אשר בו הינכם חשים מרגוע. נסו לחוש את השלווה הזו עוברת דרככם ממש עכשיו ומקרינה מכם החוצה."
כאשר מחשבות אחרות פורצות פנימה (וכך בוודאי יקרה) פשוט שימו לב אליהן, הסיטו שוב את מחשבותיכם אל שלוות הטבע והניחו למחשבות המפריעות לדעוך.
אם אתם טירונים במדיטציה, יספיקו בתחילה חמש דקות. אחרת, המחשב עשוי להיות חסר מנוחה.
אם תתמידו בתרגול זה מדי יום או מספר פעמים ביום תגלו כעבור מספר שבועות שיש לו השפעה מסוימת עליכם. עם הזמן ולאחר אימונים עשוי להיות קל יותר להרגיע את המחשב בשעת הצורך. זו רק ההתחלה, אך התחלה חשובה מאוד במסע הארוך הביתה." אדוארד סי. אבדיל
​
קרישנמורטי מדגיש את ההתבוננות ותשומת הלב שהם מיסודות המדיטציה:

"התבוננות נקייה ללא הדימויים שיצרנו בעבר. 'הקשב ללא הפרעה או פרשנות...רק אז תהיה פעולה...' הבריחה מההווה מהיש מובילה לאשליה. 'מתוך הבנת היש נוצרת פעולה המובילה לשינויו' "...

"ניתן לראות במדיטציה תהליך דומה לכוונון פסנתר. אם הפסנתר אינו מכוונן, אתה שומע צלילים רבים כשמקישים בקלידים, אבל רק מעט מוזיקה. הצלילים שהופקו במקרה זה אינם נעימים לאוזן. כזה הוא מצבה של האישיות כשאינה מכווננת בהרמוניה עם האלוהים הפנימי... האישיות זקוקה לכיוונון יומיומי באמצעות מדיטציה ככלי שיש בכוחו להפיק צלילים טהורים והרמוניים. רק אז תוכל המודעות של האישיות להתאחד עם האלוהים הפנימי ולהתחיל להפיק מוזיקה יפהפייה". ג'ייסי כראם, מתוך "אמנות הקשב הפנימי"

התחלנו ביצירתיות ונסיים באמנות:

"מדיטציה הנה אחת האמנויות הגדולות בחיים – אולי הגדולה ביותר – ואי אפשר ללמוד אותה מאיש, וזה היפה שבה. אין לה טכניקה ועל כן אין לה סמכות. כאשר הינך לומד אודות עצמך, מתבונן בעצמך, משקיף על אופן הלכתך ואכילתך, על דרך דיבורך,הרכילות, השנאה, הקנאה – אם הנך ער לכל אלה בתוכך, מבלי לשפוט, לחיוב או לשלילה – זוהי מדיטציה..." קרישנמורטי

וגם תובנות וטיפים מניסיון אישי:

- לתרגל מתוך רכות, טוב לב ועדינות כלפי עצמך. להשתדל לא להיסחף לשיפוטיות ולביקורת עצמית.
- גם אם התודעה נודדת ומופיעות המון מחשבות, שוב ושוב- פעם אחרי פעם להשיב בעדינות ובנחישות את תשומת הלב לרגע הנוכחי- לתחושות שמופיעות כעת.
- מדיטציה היא הכרה והתבוננות במה שקורה- נעים או לא נעים- באופן רגוע.
- מדיטציה היא לראות ולהמתין בסבלנות עם מודעות ועם הבנה. מדיטציה איננה לנסות לחוות משהו ששמענו או קראנו עליו.
- פשוט לשים לב לרגע הנוכחי. כששמים לב שהופיעו מחשבות, נתוודע לכך ונבחר להשיב את תשומת הלב למה שקורה ברגע זה.
- ברגע שגילינו שהופיעו מחשבות – אנחנו כבר נוכחים ומודעים! במקום לשפוט ולכעוס על עצמנו, נשמח בנוכחות.
- בזמן המדיטציה אנו מוודאים שגם הגוף וגם התודעה נינוחים.
- אם הגוף והמוח מתעייפים, יתכן שמשהו שגוי בדרך התרגול שלך, וזה זמן לבדוק את אופן התרגול שלנו:
האם מתרכזים מדי בזמן המדיטציה?
האם רוצים שמשהו יקרה?
האם רוצים שמשהו יפסק?
- ננסה לתרגל ללא ציפיות, ללא להשתוקק לדבר, ובלי דאגה.
- אין לנסות לגרום לדברים לקרות באופן שבו אנו רוצה שיקרו, אלא להכיר את הדברים שקורים כפי שהם.
- ננסה לקבל ולהתבונן גם בתופעות נעימות וגם בתופעות בלתי נעימות.
- אל נרגיש מוטרדים על ידי הדעת החושבת. איננו מתרגלים כדי למנוע מחשבות, אלא בכדי לזהות ולהתוודע לחשיבה כאשר היא מופיעה.
- בל נדחה שום אובייקט אליו שמנו לב. נדע את הזיהומים (כעס, חמדנות, דחייה, בלבול...) שהופיעו בהקשר של האובייקט ונמשיך לבחון את אותם זיהומים...הם המורים שלנו.
- נבקש את התודעה להיות רגועה ושלווה. קשה למדוט כאשר התודעה נמצאת במתח.